בשיחה הבאה, עם אדם ושמו דודו פרץ (ת/300, שיחה 6386/141, עמ' 524), ביקש ירון את חוות דעתו של אותו דודו בשאלה מה קורה אם "מישהו שנגיד רושם הצעה בטבלה בתוך אתה יודע בחוברת ואח"כ שם ליד זה מכתב שהוא עושה הנחה", האם זה קביל. תשובתו של דודו הייתה "מה פתאום", וביקש לדעת מדוע הוא שואל. ירון השיב ש"היה סיפור לא לטלפון אבל יכול להיות שהוא עשה".
והנה פרשנותו של ארז לדאגתו של ירון, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיחה שקיים עם מאיר רוזנר בשעות הערב של יום ההגשה (ת/300, שיחה 4793/143, עמ' 526). וכך אמר ארז למאיר: "עשינו מה שצריך, הכל, הגיעו להסדר הגישו. בדקה האחרונה הם עשו לו תרגיל אסי וירון אמרו לו שלא יגיש לגדליה. הוא התעקש להגיש. אמר מה זה אני הבאתי גיבוי, הבאתי הכל. הביא את כל המסמכים הכל אז למה שאני לא אגיש? ובצדק הוא אמור להגיש. שלח איתו את ירון, אהה שלח איתו את שמואל שילווה אותו לתיבה שיראה שהוא שם את זה אבל הוא לא פתח את המעטפה לפני זה לראות שהוא לא שינה קודם את מה שהם כתבו, אתה מבין? אז הוא בסרטים עכשיו ירון".
97. קשה שלא להתרשם מפני מה בדיוק חושש ירון בשיחות אלה: החשש הוא שגדליה, שנטל חלק בתיאום הצעות המחיר על מנת שזו של ורד בר תהיה הנמוכה ביותר ועל כן תזכה, הגיש את הצעתו מבלי שירון בדק שמא ערך בה שינוי, הפחית את המחיר או הציע הנחה גורפת. בבית המשפט ביקש ירון ליתן הסבר אחר לחשש המובע באותן שיחות ולטעות שעשה, לשיטתו. כך טען, בין היתר, בחקירתו הנגדית, כי הטעות המדוברת מתבטאת בכך שגרם למצב שיכול לסבך אנשים שבטחו בו והלכו אתו (הכוונה לאחים קופר), והנה, בעוד
--- סוף עמוד 122 ---
שאמר להם שגדליה אינו מתחרה במכרז משום שאינו עומד בתנאי הסף, קרה משהו שעלול להפוך את ההסכם של ורד בר אתו ללא תקין. אלא שבהמשך טען, כי לרגע לא חשב שגדליה יכול לעמוד בתנאי הסף. הטעות הייתה בכך שגדליה יכול היה לגרום, בהנחה שעשה "תרגיל", להתמשכות של הליך הכרזת הזוכה בדרך של הכנסת "דברים לא נכונים או היקפים לא נכונים או דברים מזויפים", ויהיה צורך לתקוף זאת בבית המשפט (עמ' 2910-2909). יצוין, כי ירון יכול היה להרשות לעצמו להעלות בבית המשפט סברה שהצעתו של גדליה הכילה נתונים מזויפים, שכן זו אבדה במשרדי חברת החשמל ולפיכך לא נכללה בחומרי החקירה שנאספו. אשוב ואדרש לגרסתו של ירון בהמשך, אולם אומר כבר כאן כי דבריו אלה של ירון, שלא זכו לאמוני, נגועים בסתירה פנימית (האם גדליה עמד או לא עמד בתנאי הסף?) ומשתלבים במגמתו הכללית לנסות ולעשות כל מאמץ, אפשרי ובלתי אפשרי, על מנת להרחיק את האחים קופר (להם, כזכור, הוא חייב מיליונים) מן הפרשה. הדברים אף אינם מתיישבים עם הדאגה העמוקה העולה מן השיחות המובאות לעיל, שגדליה עומד גם עומד בתנאי הסף הנדרשים וביצע "תרגיל" של הפחתת הצעתו אל מתחת להצעה של ורד בר, על מנת לזכות במכרז, והוא, בטיפשותו, לא בדק זאת בטרם הסכים להגשתה. לא ניתן בשום אופן לקרוא את השיחות הללו כאילו הן נסבות על החשש שמא הגיש גדליה מסמכים מזויפים שבדיקתם תעכב את ההליכים, כפי שלא ניתן למצוא בהן התבטאות המהווה דאגה כנה לאחים קופר, שמא הסתבכו, בתום לב, בשל טעות שלו, בהסכם בלתי חוקי, מבלי שהיו מודעים לכך.