99. אעיר בקשר לשיחה זו, כי עולה ממנה שהשניים מתייחסים בהבנה משותפת וברורה לכך שכל ההצעות האחרות, לרבות זו של גדליה, היו הצעות גיבוי להצעתה של ורד בר, שנועדה להיות ההצעה הזוכה, וכי ארז ידע מה המחיר שאמורה הייתה ורד בר להציע (2.8 או
--- סוף עמוד 124 ---
2.9 מיליון ש"ח), כשעל כל ההצעות האחרות היה להציג מחיר גבוה יותר, על מנת להפסיד. ועוד עולה ממנה, כי ארז סבור שרמי ברזילאי (כמו אחרים) יכול היה להציע הצעת מחיר נמוכה על מנת לזכות במכרז אולם הוא לא רצה "להתערבב". מכאן, שלשיטתו, ההצעה שהגיש ברזילאי אינה הצעה תחרותית כי אם הצעת גיבוי.
100. ולשיחה האחרונה באותו לילה, במהלכה דיווח ארז לירון על שיחתו הקודמת עם גדליה. התרשמותו של ארז היא שדבר לא השתנה, וכי רק אם הצעתה של ורד בר תיפסל מסיבה כלשהי, יזכה גדליה במכרז, כבא בתור מבחינת המחיר. ארז ממשיך ומנסה להרגיע את ירון שגדליה לא יכול היה להוסיף, בדף נפרד, הנחה גורפת למחיר. או אז מביע ירון את החשש מפני הפללה, וכך מתנהלת השיחה ביניהם:
"ירון: ...אבל העניין הוא לא זה. העניין אם הוא, אם הוא ינסה לעשות משהו ל'ורד בר' הנקמה שלו היא כאילו לפגוע בהם, נגיד לבוא ולהציג את ההסכם שלו איתם ולנסות להגיד הנה אתם רואים הם עשו פה קרטל.
ארז: לא, אני לא יודע יותר מדי, אבל הם היו צריכים להיות מספיק חכמים לעשות את ההסכם הזה למשהו אחר, כאילו כביכול חוזה של עבודה, של התקשרות אחרת ובזה נגמר הסיפור.
ירון: אבל לא, החוזה הזה היה, עשינו את זה שבמקרה ו'ורד בר' זכה היא מקבלת את השירותים שלו ואותו.
ארז: אוקיי, ככה אפשר לבוא ולהציג את זה ולהגיד אנחנו עשינו הסכם בינינו שאם אני זוכה אז הוא יבצע כקבלן משנה, זהו מעבר לזה הוא הלך להתמודד שיתמודד.
ירון: זה בעייתי קצת אתה מבין, אבל גם הוא הוא גם פוגע בעצמו. השאלה מה הוא רוצה לעשות, השאלה אם זה 'תמות נפשי עם פלישתים' או שהוא רוצה את ה-300 אלף ₪ שלו".
בהמשך השיחה דנים השניים במותר ובאסור בכל הנוגע לתיאום מחירים. ארז גילה גישה "ליברלית", וטען כי לאחר שדפדף בספר החוקים הגיע למסקנה כי אין בכך פסול. ירון, בעל גישה "שמרנית" יותר, דחה מסקנה זו והבהיר כי יש גם יש פסול בכך. או אז הבהיר ארז את עמדתו: "לא, יש קבלנים שמתאמים ביניהם אבל השאר פתוח לגמרי, מה כל השאר הגישו בנפרד אין שום קשר". ובמילים אחרות, אם רק חלק מן הקבלנים מתואמים אין בעיה (יוער, כי בהקלטה עצמה נשמע ארז אומר: יש שני קבלנים שמתאמים ביניהם). לא אתייחס כאן ל"פסק ההלכה" חסר היסוד שהוציא ארז. מכל מקום, אמירתו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות, אותן ידע לאשורן בזמן אמת (ועל כך יורחב כשאעסוק באחריותו ובאחריותם של המעורבים האחרים), והן שלא רק שניים מן הקבלנים תיאמו ביניהם את המכרז, אלא כל הקבלנים הנדונים.