--- סוף עמוד 139 ---
הוא לא היה מודע לכך שאני סוגר אנשים ועושה קרטל. אני יודע שאם פרץ היה מודע לזה, הוא לא היה נותן לזה יד". תשובותיו של ירון הן בלתי ענייניות ומלבד ה"דקלום" שפרץ לא ידע על הקרטל אין בהן כל ניסיון להסביר את הדברים שנאמרו באותה שיחה.
ואם בחקירה ברשות לא זכר ירון על מה נסבה השיחה הנ"ל עם פרץ, הרי שבחקירתו הנגדית היה נכון להציע אפשרויות בלתי מתקבלות על הדעת. כך, לשאלת ב"כ המאשימה אם נכון הוא שהשיחה ביניהם נסבה על מכרז ירושלים, מיד לאחר סיור הקבלנים, השיב "אני לא יודע, יכול להיות שזה גם היה במכרז של מע"צ שהם התייעצו אתי" (עמ' 2854-2853). בהמשך נשאל אם אינו חושב שהשיחה קשורה לסיור הקבלנים שהשתתף בו קודם לכן, השיב בשלילה וטען כי אינו יודע מה ההקשר של דבריו. גם לאחר שהוצג לו כי הוא ופרץ שוחחו בה על היקפים של אדם מסוים השיב "אני לא יודע על מה ועל מי מדובר. תשאל את פרץ שהוא יהיה פה על הדוכן עם מי הוא דיבר". ב"כ המאשימה נאלץ להזכיר לו במקום זה שהוא הצד השני לשיחה ועל כן אין צורך לברר עם פרץ עם מי דיבר, ותגובתו הייתה "אני עונה לך שאני לא זוכר על מה מדובר" (עמ' 2854). וכשהציג לו ב"כ המאשימה כי מן ההקשר ומן הרקע לשיחה ברור שהמדובר פה על גדליה (שכן בשיחה שנערכה שלושה ימים קודם לכן בינו לבין ארז הם העריכו שההיקפים של גדליה הם 800-700 אלף ₪ בשנה) תגובתו הייתה "בגלל שאני רוצה להיות פה מדויק בבית המשפט, אני לא זוכר על מה נשוא השיחה הזאת, אם מדובר בגדליה או לא" (עמ' 2855). והנה, הפלא ופלא, כשהציג לו עו"ד ליבאי, בחקירה חוזרת, את השיחה האמורה, ונתבקש להשיב לשאלה האם עכשיו הוא יכול לומר על מי הם משוחחים, נעור זכרונו של ירון והוא השיב "במקום ובזמן שאני נמצא עכשיו אחרי שקיבלתי את ההשתלשלות של השיחות לפני ואחרי מאחורה ומקדימה הכוונה פה לגדליה" (עמ' 2978). הקורא ודאי לא יופתע לכשיתברר לו כי בעדותו בבית המשפט אישר פרץ כי אכן המדובר בשיחה על גדליה והקשרה מכרז ירושלים 2010 (עמ' 3131), כאשר על ניסיונו לתת לדברים הסבר תמים אעמוד עת אסקור את גרסתו שלו.
124. התנהלות דומה ניתן לראות בתשובותיו של ירון לשאלות הנוגעות לשיחה בינו לבין אסא מ-21.6.2010 (ת/300, שיחה 1677/141, עמ' 166). במהלך השיחה נשמע ירון כשהוא מעדכן את אסא שאתמול "הוא" רצה להיפגש אחר הצהריים אולם ירון השיב לו שהמועד אינו מתאים לו וכי עתה הוא ממתין לפנייה נוספת בדבר הפגישה, שכן אינו רוצה שזה יבוא ממנו. גם פה, כשהתבקש לאשר לב"כ המאשימה כי נושא השיחה הוא פגישה מיועדת עם גדליה השיב "לא יודע. מצטער, אני רוצה לשתף אתך פעולה אבל אני לא יודע אם זה על גדליה ... זה יכול להיות גם מישהו אחר" (עמ' 2856). זכרונו של ירון לא שב אליו גם לאחר שהוצגה לו שיחה נוספת, ממנה ניתן היה להסיק בבירור כי המדובר בפגישה עם גדליה וטען, כמו שטען בדוגמא הקודמת, כי אינו רוצה לאשר דבר שאינו בטוח בו (עמ' 2857). והנה, גם