--- סוף עמוד 234 ---
עמ' 486). בשעה 16:23, כשירון בושש להגיע, התקשר אליו ושאל אותו "איפה אתה, הרגת אותי. אני בבן שמן". בתגובה הודיע לו ירון כי הוא עומד לצאת מעורך הדין (הוא היה אותה עת בפגישה עם גדליה וגיל אצל עו"ד גוטגליק) וכבר יוצא אליו. ברזילאי התבקש על ידו להמתין לו. אלא שברזילאי, שבבית המשפט ביקש ליצור את הרושם שהמדובר במפגש לא מיוחד מבחינתו וכי לא היה אכפת לו לחכות שכן ממילא היה עסוק במקום בעניינים אחרים, נשמע בשיחה מזמן אמת שואל אם אין לירון "מישהו" שהוא יכול "להשאיר אצלו". או אז אמר לו ירון שיבקש מאחיו (עמירם) לחבור אליו. תגובתו של ברזילאי הייתה "תגיד לו שיעלה מולי כי אני סתם יושב פה, חבל" (ת/300, שיחה 6059/141, עמ' 489). ואכן, השיחה הבאה היא של ירון עם אחיו עמירם, שהתבקש על ידו לקפוץ למישהו באזור בן שמן שאמור לתת לו משהו. כעבור מספר דקות דיווח עמירם כי הוא "אסף את זה". הנה כי כן, בניגוד לעדותו בבית המשפט, ברזילאי בהחלט לא היה מוכן לחכות. הוא אכן קבע את מקום המפגש בבן שמן משום שהייתה לו עבודה במקום, אולם מן השיחות המובאות עולה כי העבודה לא העסיקה אותו זמן רב וכי הפגישה נועדה במפגיע למטרה אחרת: העברת מסמך לידיו של ירון, ולידיו של ירון דווקא.
252. אשר לתוכן המעטפה, כפי שראינו לעיל ירון לא שלל את האפשרות כי מה שקיבל מברזילאי באמצעות עמירם יכול והיה מעטפת המכרז, ומכל מקום הסכים שהמדובר בחומר הקשור למכרז. לו מדובר במכרז שהתנהל כדין מבחינתם של השניים, ירון לא היה אמור לקבל מברזילאי מסמך הקשור בו, וודאי שלא את מעטפת המכרז. מברזילאי לא נתקבל כל הסבר קוהרנטי מהו אותו מסמך שלא ניתן היה להעבירו באמצעים "מודרניים" יותר, מסמך שירון ראה לנכון לקבל מידיו באופן אישי או באמצעות "דואר שליחים" ולא באמצעות פקס. גם כאן ראינו התפתחות של הגרסה: משלילה מוחלטת של עצם הפגישה עם עמירם (וממילא של עצם העברת מסמך כלשהו באמצעותו), להודאה בפגישה (בעקבות שמיעת השיחות הנ"ל), בלוויית טענה כי אין המדובר במשהו הקשור למכרז, לפחות לא משהו הקשור להצעה שלו, לטענה שאולי המדובר במכתב המלצה, עד לטענה לפיה היה אמור להעביר לירון צילום תעודה של גוזם מומחה (בלא ידיעתו של הגוזם). מעבר לכך שהמדובר בגרסאות שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו, ושהגרסה שהושמעה בבית המשפט היא גרסה כבושה, הרי שגרסה אחרונה זו חותרת תחת גרסתו היסודית של ברזילאי לפיה התכוון להתמודד במכרז על מנת לזכות, בעוד שירון לא עמד להתמודד והתכוון להיות מועסק בין על ידו, בין על ידי ורד בר. ואם כך, מדוע שייתן בידי ירון, במסירה אישית, תעודת גוזם מומחה? לירון היא לא יכולה הייתה לסייע, ולעומת זאת עשויה הייתה לסייע לוורד בר, מתחרה פוטנציאלית של מנהרת אשקלון, שהקשר בינה לבין ירון היה ידוע לו. מכאן, שגם אם נקבל את טענתו לפיה המסמך שהועבר באמצעות עמירם היה תעודת גוזם מומחה, יש בה כדי להוסיף נדבך ראייתי לתיאום בין ברזילאי לבין ירון, שכן משמעות הדבר שלא היה בדעתו של ברזילאי להתחרות.