--- סוף עמוד 300 ---
(שם בעמ' 241). רוצה לומר, מפיו של ירון (כמובא מפיו של ארז) אנו שומעים כי סכום שנתי של 500,000 ₪ תמורת הימנעות מתחרות הוא סכום סביר בנסיבות.
42. בפי ההגנה טענה נוספת, ולפיה די בעובדה שירון לא ערך הסכמים דומים עם קבלנים אחרים, כדי להכשיל את טענת המאשימה לפיה ההסכם עם גדליה היה הסדר כובל. כל כך, באשר אין היגיון בעריכת הסכם כזה עם קבלן אחד, בעוד שהיתר ממשיכים להוות איום תחרותי. שאלה זו לא נעלמה מעיני החוקר, ולהלן הדו-שיח שהתנהל בעניין זה בינו לבין ירון:
"ש': ... דברנו על 2004 בפעם הקודמת ורציתי לדעת איך הצלחת, איך, אה, ידעת שאחרי שסגרת עם גדליה, אה, שאתה תזכה במכרז כלומר,
ת': אני לא זוכר.
ש': סגרת עם אנשים אה?
ת': אין לי בעיה. אני חוזר ואומר שאין לי בעיה. החלטתי לשתף פעולה אבל אני לא זוכר. אני לא רוצה להגיד סתם דברים שיהיו לא נכונים. עברו שש שנים מאוד אינטנסיביות עליי. לא זוכר.
ש': אני עדיין צריך לשאול אותך ברחל בתך הקטנה. גם אם תגיד לי שאתה לא זוכר אני עדיין מחויב לשאול. אה, זוהר כץ הגיש מעטפת גיבוי ב-2004?
ת': יכול להיות לא, שוב, אני לא זוכר. מן הסתם אתה יודע יותר טוב ממני, יכול, יכול להיות.
ש': רמי ברזילאי?
ת': [לא ברור]
ש': אני לא ממש רוצה לפתוח את 2007 אבל אם אנחנו כבר מדברים על הנושא, ... הבטחת לעופר לוי בשנת 2007 מאתיים אלף ₪ תמורת אה, השתתפות במכרז?
...
ת': לא, לא, אני זוכר שהיו איתו שיחות ... אני לא זוכר מה הובטח בהן אבל בכל מקרה ... הוא לא היווה בעבורי איום במכרז, הוא לא עמד בתנאי המכרז... זה נכון שהיה לי איתו שיחות, הבטחתי לו משהו יכול להיות.
ש': היו לך איתו שיחות מה? לגבי זה שהוא מה? מה היו השיחות?
ת': שהוא יתחרה או לא יתחרה אבל אני אומר ... הוא לא אחד שלקחתי אותו בחשבון שיכול לבצע את העבודה...
...
ש': אני אחזור ל-2004 כי אני דיברתי אתך על הדפוס ואני פשוט, אני אומר ב-2010 כמו שאתה אמרת לי הרי אין מצב כזה שאתה ידעת שבעצם מגישים ריאליים שהשתתפו בסיור השני יש מעט ובעצם דאגת שכאילו אלה יהיו גיבוי, גדליה לא מתחרה.
--- סוף עמוד 301 ---
ת': זה לא שגדליה לא מתחרה, אה, זה חשוב שתדע, לא חשבתי לרגע שגדליה,
ש': לא, סליחה אני אתקן את עצמי. הגיבוי, עם גדליה אתה סוגר אתו הסכם, ורד בר ואתה בעצם נכנסים ברמת הקבלנות משנה אז בעצם, ואז ידעת בוודאות שוורד בר לוקחים ... אלא אם יהיו איזשהן הפתעות מרעישות.