זו הייתה, אפוא, דרכו של גולסט לקשור בין נוכחותו של רמי ברזילאי בפגישה, לבין התכנית העסקית. גולסט העיד, כמובן, אחרי ארז, ויכול היה להיווכח כי ארז לא נתן ולו תחילתו של הסבר לנוכחותו של רמי בפגישה שתכליתה הצגת תכנית עסקית סודית. והנה, בעוד שארז טען כי לא היה דבר שיחבר את שלושתם יחד (היינו מיארה, ברזילאי וגולסט) וכי על כן נוכחותו של ברזילאי במקום הייתה מקרית ובלתי קשורה לתכנית העסקית, לפתע פתאום מתברר כי הוא "עודכן" בתכנית – עובדה היכולה לספק הסבר תמים לנוכחותו באותה פגישה. ברזילאי, יש לומר, אינו טוען ש"עודכן" במיזם הנדון.
--- סוף עמוד 334 ---
32. מסקנתי היא שהפגישה ב-25.5.2009 לא נועדה בשום פנים ואופן להצגת התכנית העסקית. גרסתו הנפתלת של ארז, וניסיונו הדחוק של גולסט לקשור בין הנוכחים בדרך לא דרך, אך מחזקת את המסקנה כי ההסבר האמתי לאותה פגישה לא ייטיב עם המעורבים בה, בלשון המעטה.
33. עניין נוסף שיש לעמוד עליו הוא המובאה מן היומן, המתעדת את "פרויקט" איסוף המעטפות. עו"ד לשם טענה בסיכומיה, כי ארז לא נחקר על מובאה זו בחקירותיו ברשות אלא אך ורק על הפגישה מ-25.5.2009 ועל זו שהתקיימה ב-27.5.2009 (ת/72, ש' 297-234) ונראה כי מסיבה זו לא נכללה טענה על כך בכתב האישום. זאת ועוד, כאשר רונן נחקר בבית המשפט לא הציגה לו המאשימה את התיזה לפיה ב-26.5.2009 נסע עם ארז על מנת לאסוף את המעטפה של שאול זכרי. הוא הדבר ביחס לגיל, שגם הוא לא נחקר על כך לא ברשות ולא בבית המשפט. רק בחקירתו הנגדית של ארז רמז, כך נטען, ב"כ המאשימה, כי ב-26.5.2009 אספו ארז, רונן וגיל את המעטפות של שאול זכרי ושל עופר לוי במכרז רעננה. לטעמה, משנמנעה המאשימה מלחקור את המעורבים בעניין זה, כמו גם משנמנעה מלזמן את עופר לוי ואת שאול זכרי לעדות, אין היא יכולה להסתמך על המובאה האמורה.
את שהיה בידי להעיר בנוגע להימנעות מהעדתם של זכרי ועופר לוי כבר הערתי. אכן, ארז וגיל לא נחקרו על המובאה הנדונה במהלך חקירותיהם ברשות, ורונן וגיל לא נחקרו על כך בבית המשפט. אלא שהיומן, על הכתוב בו, התקבל בהסכמה, ובחקירה הראשית העיד ארז, באופן כללי, כי נהג למלא את היומן באותו יום, או מאוחר בלילה או למחרת היום, או בסוף שבוע "איזה שעה שעתיים יושב וממלא מהזיכרון" (עמ' 3381ׂׂׂ). טענה בדבר רישום דברים שלא היו ולא נבראו אין כאן. איני סבורה כי בנסיבות אלה נאסר על המאשימה לחקור את ארז על הרישומים השונים המופיעים בו. איש לא מנע ממנו להציג הסבר לפשר התיעוד המצוטט. אלא שכל שהיה בידו לומר הוא כי "אני לא זוכר את ההקשר של זה" (עמ' 3639), ש"הרבה קבלנים גרים בפרדס חנה", וכי "זה מה שכתוב, אם זה כתוב, כתוב" (עמ' 3641-3639). אין חולק כי עופר לוי גר בפרדס חנה והקבלן הנזכר באותה מובאה בשמו המפורש הוא שאול זכרי. וכבר ראינו, על פי עדויותיהם של גדליה ושל גיל, כי הן עופר לוי והן זכרי היו צדדים להסדר הכובל במכרז רעננה (כפי שהודו הם עצמם במסגרת הסדר טיעון) ולאחר זכייתה במכרז, חתמה עמם השביל הירוק על הסכמי קבלנות משנה (עם עופר לוי, תחת השם "א.ע. גיזום" – ת/368; עם גיל מיארה ומוקה גיזום – ת/369) ועם זכרי, על פי עדותו של הראל גולסט, בעמ' 3940, וראו גם ת/613).