20. ימים ספורים לאחר מכן, ב-31.3.2010, התרחש משבר. יש לומר, כי עיון בתמליל פגישת מסובים מלמד, כי המשבר היה צפוי. כך, למשל, במהלך הפגישה עמד רמי עזרא על
--- סוף עמוד 390 ---
דעתו, שמכרז אשדוד יהיה רשום על שמו, שכן טרם זכה שיהיה מכרז על שמו בחברת החשמל. דרישתו לא זכתה לאהדה (ראו עמ' 5-4 לתמליל ת/335א). על פי עדותו של גדליה (עמ' 154), רמי עזרא התקשר אליו לאחר המפגש וביקש את התערבותו. עדותו של גדליה עולה בקנה אחד עם ההתנהלות במפגש מסובים סביב דרישתו של עזרא ולא נמצאה לי סיבה לפקפק בה. ויכוח נוסף התנהל בין גולשני לבין מסילטי בעניין מכרז מתח עליון.
ביטויו של המשבר בא לידי ביטוי במסרון ששלח ארז לגדליה ביום האמור, בשעה 13:07 (ת/337) בו כתב: "אני מצטער אין סידור הכל בוטל שיהיה בהצלחה לכולם". טענת המאשימה, ולפיה מסר זהה נשלח על ידי ארז לרוזנר, לפדידה, להראל גולסט, לגיל ולרמי עזרא מבוססת היטב בעובדה שפלט השיחות היוצאות של ארז (ת/573, עמ' 37) מראה, כי בתוך 11 שניות שלח ארז שישה מסרונים, שרק אחד מהם, זה שנשלח לגדליה, נותר לפליטה (לאחר שמסך הטלפון של גדליה צולם) והפך לראיה במשפט. פרק הזמן הקצר בו שוגרו ששת המסרונים, והעובדה שכולם מיועדים לקבלני גיזום המעורבים בתיאום מכרזים, מובילים למסקנה הבלתי נמנעת, שהמסרונים זהים. מיד לאחר קבלת ההודעה (בשעה 13:08), התקשר גדליה לשלום יהודה (ת/571, עמ' 13).
21. בטרם אמשיך בסקירת השיחות השונות, יש לעמוד כאן על העובדה שב-29.3.2010 נמסר לגדליה מכשיר הקלטה, על מנת שיקליט באמצעותו שיחות שיהיו לו, ככל שיהיו לו, בנושא המכרז. המכשיר הוחזר לידי שלום יהודה ב-4.4.2010. שלום יהודה הסביר, כי המכשיר נמסר לגדליה מסיבה טכנית שאינה קשורה בגדליה, וכעבור מספר ימים, כשסר טעמהּ, נלקח ממנו המכשיר (עמ' 1850). גדליה קיבל משלום יהודה תדרוך כיצד להפעיל את המכשיר וכיצד לכבותו. זה המקרה היחיד בתקופת הפעלתו של גדליה, שנמסר לו מכשיר הקלטה שהופעל על ידו. בכל יתר הפעמים הופעלו אמצעי ההקלטה וכובו על ידי שלום יהודה (עמ' 1711). על פי דו"ח ביצוע ההקלטה (ת/511), בעת החזרת המכשיר פרק ממנו שלום יהודה שלושה קבצים, ואלה שלוש שיחות עם ארז, שהקליט גדליה בימים בהם היה המכשיר בידיו. שתיים מהן התקיימו ב-31.3.2010 (האחת בשעה 09:40 והאחרת בשעה 13:15) ואחת התקיימה ב-2.4.2010 (בשעה 17:15).
על פי עדותו של שלום יהודה, בזמן שהמכשיר היה בידיו, הונחה גדליה לקבל שיחות ולא ליזום אותן (עמ' 1763). ככל שרצה ליזום שיחה, היה עליו לקבל על כך מראש את אישורו, ואם אין בחומר החקירה זכרון דברים המתעד אישור כזה שניתן לו, הרי שגדליה פעל בניגוד להנחייתו (עמ' 1768; עמ' 1848-1847). ואכן, בעוד שהשיחה הראשונה בין גדליה לבין ארז הייתה ביוזמת ארז, הרי שהשתיים האחרות היו ביוזמתו של גדליה מבלי שקיבל אישור לכך.