--- סוף עמוד 394 ---
להם את המעטפות, ובהמשך גם אני רושם שנאש, גדליה, יוני וגיל היו אצלי. אבל שומעים לאורך ההקלטה שגדליה לא עזב עד שהם קמו ביחד והלכו. שזה לא היה. זה לא נברא. אז יש פה דברים שהם לא הכי נכונים". לשאלתי מה "לא היה" השיב "גיל ויוני לא היו אצלי באמת בבית. זה לא הכי מדויק". אלא שאז העיר התובע כי שומעים אותו בטלפון קורא לגיל לבוא, ותגובתו של ארז הייתה "בסדר, אבל זה לא הכי מדויק מה שכתוב ביומן, זה לא הכי מדויק. אני אומר, אני לא מכחיש, אני אומר, יכול להיות שנאספו מעטפות, סביר להניח שכן...". עד שלבסוף באה האמירה הבאה בעניין זה "אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאני לא מכחיש את מה שקרה שמה. אבל כאילו אני לא, לא נכנס לדקויות האלה" (עמ' 3590-3589). דקויות או לא – לפנינו הודאה מפורשת, גם אם נפתלת, מפיו של ארז, ולפיה אסף מעטפות מקבלנים וכי בביתו מולאו הצעות המחירים.
25. וכמו בהקלטות המפגשים הקודמים, הדברים מתפרשים מתוך עצמם, ללא צורך בסיוע כלשהו. אביא עתה קטעים מתוך תמליל המפגש:
"ארז: זה של השביל הירוק, הכל קומפלט. חתום הכל. נוציא את מה שרלוונטי אלינו [רעש של מעטפות]. עופר אומר שעדיף לשים כמה שיותר אנשים מהסיבה הפשוטה שאם יחשבו על איזה קרטל או משהו כזה, שאין מצב שהם פוסלים אותנו מלהשתתף עוד הפעם. אתה מבין?
...
גדליה: ... זה של השביל הירוק, כן?
ארז: כן. תוציא את זה של רמלה שים בצד כי אני צריך לתת לנאש עכשיו את באר שבע. אני חילקתי כל אחד מי שמתמודד קיבל את המעטפה שלו ... נתתי לגולשני את מתח עליון, נתתי לזה, זה של מי זה? הנה, זה רמלה שלי. אני רק צריך למלות את ה ... זה של גולשני אני חושב הבאתי. זה של גולשני. זה רמלה של גולשני. בוא נראה מה הוא שם..." (עמ' 1).
בבית המשפט הודה ארז כי כוונת הדברים במשפט "אני חילקתי כל אחד מי שמתמודד..." הינה ש"כל אחד מי שמתמודד, מי שמתמודד באותו אזור, צריך לדעת לשבת עם אותו קבלן שמתמודד איתו באותו אזור, אם זה היה שניים או שלושה קבלנים שהתמודדו על אותו אזור שיעשו ביניהם את הסידור, את החלוקה, מי זוכה, מי לא, מי עובד באיזה חלק, כמה, למה, הכל" (עמ' 3585). הכל – חוץ מתחרות.
26. נחזור לתמליל השיחה –
"ארז: ...לקחתי ממנו, נתתי לו את המתח עליון. אני עשיתי ככה, עברתי אחד אחד, אתה מתמודד באר שבע קח את באר שבע. אתה מתמודד זה קח את זה...לעשות הפרדת כוחות. אתה מבין? גם כן צריך מישהו