--- סוף עמוד 399 ---
במתח שהמכשיר קיבל (עמ' 1814). זאת ועוד, לגדליה לא הייתה גישה למכשיר ולו ניסה "להתעסק" בו, היה יודע על כך (עמ' 1772, עמ' 1811). עדותו של שלום יהודה נמצאה על ידי אמינה לחלוטין. משכך, יינתן משקל מלא לאותו חלק מן הפגישה שהוקלט עד לתקלה (ראו לעניין זה ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561 (1980); ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169 (1984)).
הפסקת ההקלטה אפשרה למעורבים לטעון שכלל לא היו מעטפות ברכב של נאש, עובדה שנחשפה על ידי גדליה במהלך הפגישה, וכי זו הסיבה בעטיה הפסיק את ההקלטה. מעבר לכך שלגדליה לא הייתה שליטה על ההקלטה וכפי שקבעתי היא לא הופסקה על ידו, נראה להלן כי מכלול הראיות מוביל למסקנה ודאית שנאש הביא עמו מעטפות שונות לביתו של ארז.
מעטפות – היו או לא היו
33. כעולה מ-נ/6(9), פרוטוקול פתיחת ההצעות, ירון רכש את מעטפות חמשת מכרזי הדרום אולם הגיש הצעת מחיר רק למכרז רמלה. בחקירתו הראשית בבית המשפט העיד, כי הוא זוכר שפנו אליו קבלנים, שזהותם אינה זכורה לו ו"ביקשו את המעטפה של המכרז של רמלה", משום "שיש איזשהו מתווה שרוצים להגיע אליו". לטענתו, הבין ש"גדליה כנראה רוצה את המעטפה שלי כדי להבטיח איזשהו הסכם שיש ביניהם, זה מה שאני הבנתי... אם לא אז לא יהיה הסכם, הוא לא ייתן לשום הסכם שם להתממש". לדבריו סרב לדרישה אולם "נתתי אותה בסוף למישהו והייתי צריך לקבל אותה חזרה, אני לא זוכר למי נתתי אותה", אם כי בהמשך הסתייג ואמר "אני גם לא בטוח שנתתי אותה. אני לא זוכר. עם הקטע הזה יש לי די איזשהו חור" (עמ' 2596-2595).
דבריו של ירון ולפיהם נתן את המעטפה והיה אמור לקבל אותה בחזרה מתיישבים בדיוק עם מה שנשמע מפיו של נאש במהלך הפגישה בביתו של ארז, כגון "אמרתי לו שאנחנו לא מגישים כלום שאני מחזיר לו את המעטפות אחרי ההגשה" (עמ' 7 לת/340א). כך הוסכם, אפוא, מלכתחילה, בינו לבין נאש, אלא שכפי שראינו, הן ארז והן גדליה סברו כי יש להגיש את הצעתו של ירון כהצעת גיבוי, וירון נתן את הסכמתו לכך. מחלוקת דומה בין הנוכחים בביתו של ארז הייתה גם בעניין הצעתה של ורד בר, אולם נראה כי איש מהם לא העז להרהר אחר הסיכום לפיו גם המעטפה שלה תיאסף רק על מנת למנוע "הפרעה" ולפנות אל מי מן האחים קופר בבקשה שישקלו מחדש את עמדתם.
--- סוף עמוד 400 ---
34. נאש טען בחקירתו הראשית כי כשהגיע לביתו של ארז אכן אמר לגדליה שאסף 30 מעטפות וכולן אצלו באוטו, שהוא יכול להיות רגוע וכי אזור רמלה שלו. עם זאת, האמת היא שלא הייתה בידיו שום מעטפה, וכי אמר מה שאמר בשל הלחץ "המטורף" שהפעיל עליו גדליה ולבקשתו של ארז שיסייע לו ויוריד את גדליה מהעץ. לו היו שומעים את המשך השיחה, שהקלטתה נקטעה, היו רואים שגדליה "עלה עליו" והבין שאין בידיו מעטפות כלל ועיקר. עוד טען, כי כשנשמע בהקלטה כשהוא מציג לגדליה מעטפה כאילו היא של ירון, הרי שבפועל הציג לו מעטפה של ארז, וגדליה לא שם לב (עמ' 4072-4070). גרסתו אינה מתקבלת על דעתי, משום שהיא עומדת בניגוד מובהק להודאתו של ירון בבית המשפט, לפיה מסר את מעטפת המכרז שלו. לירון ודאי לא היה עניין להפליל עצמו במעשה שלא עשה. לכך מצטרפים נימוקים נוספים, שיפורטו להלן.