משהוצגה לו העובדה שבהקלטה הוא נשמע אומר "הכל רשום ירון בלווא", מה שאינו מתיישב עם טענתו לפיה הציג לגדליה מעטפה של ארז, השיב "זה בטח ארז רשם" (עמ' 4145). גם דברים אלה אינם מתקבלים על דעתי. מעבר לכך שהם עומדים בסתירה לטענתו הקודמת, ולפיה המעטפה שהציג לגדליה הייתה של ארז והוא לא שם לב לכך, אין כל סבירות שארז כתב על גבי מעטפה שלו, אותה התכוון להגיש למכרז, את שמו של ירון בלווא. זאת ועוד, ראינו כי שמו של הקבלן הרוכש את המעטפה נרשם על ידי נציג חברת החשמל, כעדותו של פלג. בנוסף, דברי נאש מתייחסים ליותר ממעטפה אחת ("בוא נוציא מעטפה מעטפה", "הכל רשום ירון בלווא"), ובאים לידי ביטוי גם בתמליל הפגישה, בעמ' 9, במקום בו נשמעים הדוברים מתייחסים למעטפות נוספות של ירון ("אזור רמלה, נתניה, באר שבע").
37. עו"ד ממון ביקש לתמוך את טענתו של נאש לפיה לא הביא עמו את מעטפות מכרזי הדרום לפגישה בביתו של ארז, בשיחה שהתקיימה בין גדליה לבין ארז ב-22.6.2010 (ת/300, שיחה 1583/143, עמ' 231), שעניינה ההכנות לקראת מכרז ירושלים 2010. לטעמו, משיחה זו עולה בבירור שנאש לא הביא עמו את המעטפות של מכרזי הדרום, שהרי גדליה אומר במהלכה לארז "אבל ארז, בחייאת ארז, המעטפות של אדון אסא, אני לא רוצה עוד פעם איזשהי בעיה". רוצה לומר, בפעם הקודמת – כך טוען עו"ד ממון, לא הייתה מעטפה של
--- סוף עמוד 402 ---
"אדון אסא", ומכאן מסקנה שלא נאספו מעטפות מכרזי הדרום על ידי נאש וממילא לא הובאו על ידו לביתו של ארז. אלא שהמשך השיחה מלמד אחרת. לאחר שהן ארז והן גדליה מאשרים זה באוזני זה כי הם יודעים שוורד בר קנתה מעטפה למכרז ירושלים 2010, נשמע הדו-שיח הבא:
"גדליה : שלא יעשה כמו מה שהיה, מה קוראים לזה
ארז : לא לא
גדליה : עם נו, נאש נאש שהביא לי
ארז : לא לא לא לא, הפעם אני הולך אישית, לא נאש ולא נעליים ואין דבר כזה לא פותח, מה זה לא פותח ?!"
הבעיה במכרזי הדרום הייתה, אם כן, שהמעטפה של ורד בר לא נפתחה, בניגוד למעטפות אחרות, שכן, בניגוד להסכמתו של ירון במהלך הפגישה בביתו של ארז, לא הוסכם עם ורד בר כי יגישו הצעת גיבוי למכרז כלשהו ממכרזי הדרום.
38. אתייחס כאן גם לגרסת ארז בעניין זה. ארז הודה, אמנם, שחלק מהמעטפות היו בידיו, אולם טען כי המעטפות של ירון ושל ורד בר לא היו בכלל אלה בעת שגדליה היה בדרכו אליו הביתה לראות את המעטפות. לשאלת עו"ד ממון כיצד יצא מ"הפלונטר הזה" השיב: "מה שהיה, אני חושב, אני כמעט זוכר שהוא, שמה שעשינו זה שנאש הציג לו כביכול שנאש שומר עליהם כבונקר. נאש אומר לו, ארז, זה בסדר, ארז אתה יכול לנהל אותו איך שאתה רוצה, תעשה אתו מה שאתה רוצה, אני הם אצלי, אומר לך הם אצלי. תסמוך על המילה שלי. גדליה לא יכול היה לעמוד מול נאש. נאש זה לא ארז מיארה שבא מנקודה חלשה ורוצה לעשות מה שהוא רוצה ורוצה להתרברב. נאש בא מנקודה חזקה שהוא לא מפחד ממנו ולא כלום. הוא אומר לו, הלו, זה מה יש, מתאים לך טוב, לא מתאים לך לא טוב". ולשאלת עו"ד ממון אם נכון מה שאמר נאש עם הגיעו לביתו, היינו שהמעטפות אצלו, השיב ארז "לא. נאש ידע גם שהוא לא יכול לבדוק אותו, אז מה?" ובהמשך הוסיף כי "ברור" ששניהם שיקרו לגדליה כאילו נאש מחזיק במעטפות (עמ' 3527-3526). אודה על האמת, כי התקשיתי לעקוב אחר הרצאת דברים תמוהה זו, שתוכן של ממש אין בה. וכי לשם מה הגיע נאש לביתו של ארז אם אין בידו מעטפות? האם עשה זאת במסגרת "ההצגה" המתוכננת לגדליה? לשם מה עליו להגיע למפגש אם כל תכלית הגעתו היא לומר לגדליה שיש בידו מעטפות אולם הוא לא יראה לו אותן? מכל מקום, הטעמים שהובאו לעיל, העומדים ביסוד מסקנתי לפיה נאש הגיע כשבכליו מעטפות, לרבות זו של ירון, טובים גם לדחיית גרסתו של ארז כגרסה החסרת כל עוגן במציאות.