32. אף את הטענה כי הדברים שהשמיע ארז בשיחותיו הם בבחינת התרברבות גרידא, בשל נטייתו להגזים ולנסות להאדיר את עצמו דחיתי בהקשרים אחרים ודינה להידחות אף פה. היא אינה מעוררת ולו ספק סביר. מחילופי הדברים ניתן להתרשם כי הדברים רחוקים מלהיות דברי רהב, כי אם דיון מעשי בהסדר ובאופן יישומו. וכפי שלארז לא הייתה כל סיבה להופיע לפגישה ברמת ישי אלא לשם סיוע בגיבושו של ההסדר שנדון שם, הסדר שהיה לו בו – כמו ליתר חבריו ה"דרומים" – עניין אישי, על מנת שאלה לא יפריעו לאלה, כך גם לא הייתה לו סיבה לגלות מעורבות לאחר מעשה, להרגיע את הרוחות וליטול אחריות על מימוש ההסדר אלא למען אותה מטרה: שמירת השלום למען העתיד.
ההצעה של ארז במכרז חיפה – הצעת גיבוי או הצעת אמת
--- סוף עמוד 501 ---
33. לא רק חלוקת המכרזים בין הקבלנים סוכמה בפגישה ברמת ישי, כי אם הצעות הגיבוי שיוגשו עבור הקבלן שנקבע לגביו כי הוא זה שיזכה, בכל אחד מן המכרזים (שמואלוב, עמ' 1043-1042). כך אמר גם זוהר כץ לחוקריו: "סגרנו מי יגיש הצעות גיבוי, אבל אני לא זוכר אם סגרנו את זה בטלפון או בפגישה ... אני זוכר שסיכמנו מי ייתן הצעות גיבוי וכמה כל אחד ייתן, אבל אני לא בטוח אם זה היה בפגישה הזו או בפגישה אחרת" (ת/444 ש' 56, ש' 78-77) (וראו גם ת/450, ש' 697-696; ש' 730-728). זוהר הודה, כי הוא עצמו הגיש הצעות גיבוי בכל המכרזים שלא היה אמור לזכות בהם (ת/444, ש' 82-80, ש' 94-93). עוד אמר, כי פדידה ולזרוביץ הגישו הצעות גיבוי עבורו במכרז חיפה (ת/450, ש' 714-698; ש' 765-763); כי גבאי ושמואלוב הגישו הצעת גיבוי עבורו במכרז עפולה (ת/451, ש' 299-283; ש' 311-300; וראו גם עדות שמואלוב בעמ' 1051-1050, עמ' 1064); כי הגיש הצעת גיבוי לפדידה בנהריה (ת/451, ש' 226-201) ולגיא בר לב בקריות (ת/450, ש' 724-722). שמואלוב העיד כי הגיש הצעת גיבוי לגבאי במכרז מתח עליון (עמ' 1051-1050 ועמ' 1064).
כמנהגו, בבית המשפט הייתה עדותו של זוהר נפתלת אולם הוא לא התכחש לדבריו בחקירות בסוגיה זו. כשהובאו לפניו ציטוטים ממראי המקום שהוזכרו לעיל הגיב ב"יכול להיות" או "אני לא יכול להגיד בוודאות", "זה בטח יכול להיות, סביר להניח", "אז כנראה שביקשתי, לא מכחיש את זה" ועוד כיוצא באלה. גם בסוגיה זו אני מעדיפה ללא היסוס את הודעותיו הברורות של זוהר בחקירה על פני עדותו במשפט, שהכחשה של האמור בחקירות אין בה.