4. כתב האישום מוסיף ומפרט כי מנהרת אשקלון וארז מיארה (בשם רונן מיארה), וכן זוהר כץ (ראז חקלאות), שאול זכרי וניסים ברזילאי (נאש) הגישו הצעות למכרז. ההצעות שהגישו מנהרת אשקלון, ארז מיארה וראז חקלאות היו מבוססות על מצגים כוזבים, כאילו המדובר בהצעות שהוגשו באופן עצמאי, ללא התייעצות, ללא תיאום וללא קשר עם מציע אחר או עם מציע פוטנציאלי אחר וכמובן לא גילו לוועדת המכרזים את ההסדר הכובל האמור. בהסתמך על המצגים הכוזבים בחרה עיריית תל אביב בשלוש הצעות כזוכות במכרז, תוך חלוקת העבודה בין הזוכים: מנהרת אשקלון זכתה ב-44% מן העבודות; רונן מיארה זכה ב-28% מהן ובשיעור זהה זכה גם נאש.
5. בעקבות הזכייה חתמו העירייה וחברת החשמל על הסכמי התקשרות עם שלושת הקבלנים הזוכים.
--- סוף עמוד 509 ---
ב-10.1.2010 אישרה עיריית תל אביב את בקשתו של רונן מיארה להסב את זכויותיו בחוזה ההתקשרות לידי מוקה גיזום וב-11.5.2010 אישרה זאת חברת החשמל.
בפועל שילמה עיריית תל אביב במסגרת ההתקשרויות סכום של 5,395,850 ₪ למנהרת אשקלון וסכום של 5,848,416 ש" לרונן מיארה ולמוקה גיזום. חברת החשמל שילמה סכום של 1,869,271 ₪ למנהרת אשקלון וסכום של 1,136,207 לרונן מיארה ולמוקה גיזום.
6. עוד נטען בכתב האישום, כי בפנקס ההמחאות ששילמה מנהרת אשקלון לראז חקלאות נכתב על גבי ספח ההמחאה לפקודת זוהר כץ, בסכום של 57,500 ₪, כי התשלום הוא "עבור גיזום". זוהר כץ כתב על גבי החשבונית שניתנה על ידו כנגדה, כי התשלום האמור הוא "עבור גיזום עצים".
7. המאשימה מייחסת לארז מיארה כמו גם למוקה גיזום בע"מ, לרמי ברזילאי ולמנהרת אשקלון, עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות ועבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לרמי ברזילאי ולמנהרת אשקלון מיוחסות, בנוסף, גם עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ועשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, בניגוד לסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
8. ארז מיארה ומוקה גיזום בע"מ, שעל פי הנטען בכתב האישום מעורבים אך בהסדר השני, כופרים במיוחס להם. בכל הנוגע לפגישה בוואדי ערה נטען מטעמם, כי ארז, שהיה מצוי בקשרי עבודה תכופים עם ברזילאי, נסע עמו על מנת לבחון אפשרות לקניית כלי עבודה להם נזקקו השניים. במהלך הנסיעה נפגש ברזילאי עם איל ארגוב. ארז לא היה מודע מראש לכך שבמסגרת הנסיעה תתקיים פגישה עם ארגוב ולא נטל חלק בשיחה שהתקיימה בין השניים. השיחה נסבה, למיטב ידיעתו, על חובות כלפי ארגוב. עוד טוען ארז, כי באותה עת הגיעו אליו שמועות בדבר עזיבתו המתוכננת של ארגוב את הארץ. בשל כך סבר, כי ארגוב מתכוון לצמצם את פעילותו המסחרית וכי אינו מתכוון להתחרות במכרזים.