24. מה שלא הפריע לארז לשוב ולטעון, בהודעה מאוחרת (ת/73, מ-6.4.2011), כי מאחר שלא היה לו כסף לשם ערבות, פנה לעופר לוי, שלא השתתף במכרז, והציע לו שישלם את הערבות, ובתמורה יבצעו את העבודה ביחד משום שהוא (ארז), עמד בתנאי הסף ועופר לא. ולשאלה האם ניגש למכרז פתח תקוה השיב "בטח". דברים אלה שוב אינם מתיישבים עם הגרסה הקודמת, לפיה לא היה לו עניין במכרז האמור. והנה, בהמשך, משנשאל אם תאם עם זוהר הצעות לפני המכרז השיב "ספקולציות באוויר, כן... מפריחים בלונים באוויר. נראה לך שאני אשקיע ריצות לעופר להביא ערבות לחזור, לשלם, בשביל פשרה מה שנקרא?" (ש' 382-364). מתשובה זו ברור, כי עתה עמד בפני ארז החשש שמא בידי החוקרים ראיות לתיאום המכרז בינו לבין זוהר. משכך חל מפנה חדש בגרסתו. הוא חזר ואימץ את המכרז אל ליבו וביקש לשכנע שלא היה לו כל עניין בתיאום עם זוהר (וככל שיש שיחות מואזנות המלמדות אחרת, הרי שאלה "בלונים באוויר"), תוך שהוא נאחז לשם כך בראיה ממנה עולה כי עופר לוי מימן חלק מן הערבות ואם כך – מדוע שירצה "להתפשר" עם זוהר?
25. עם כל התפניות, יש למצוא בהודעותיו של ארז תמיכה של ממש לגרסתו של זוהר בחקירה, לפיה ניהל מגעים עם גיל בסיועו של ארז, וכי השיחות עסקו בתאום המכרז. אמנם ארז ביקש לשוות לתוכן השיחות אווירה קלילה, של "ספקולציות באוויר", מה שרחוק עד מאוד מן האמת כפי שכבר ראינו. אולם גם על פי דבריו, הודאה בשיחות שזה נושאן יש פה. לפנינו התנהלות טיפוסית של ארז, שגרסתו משתנה על פי הראיות המוצגות לפניו. הקושי הוא שגרסה אחת אינה מתיישבת עם רעותה.
--- סוף עמוד 575 ---
כפי שנראה מיד, לא חל שיפור בהתנהלותו של ארז גם בעדותו בבית המשפט, וגם היא מתאפיינת בחוסר קוהרנטיות מוחלט.
26. בחקירתו הראשית טען, כי הגיש הצעה אמתית במכרז פתח תקוה. אמנם לא רק שלא הציע הנחה מן המחירים שנקב בהם, אלא ביקש תוספת של 2% עליהם, אולם זאת משום שלא עשה מאמץ מיוחד על מנת לזכות, ובלשונו "לא לשם כיוונתי את מרכז הכובד של החברה שלנו" (עמ' 3403). לטענתו, היה שווה נפש לאפשרות הזכייה שכן אין המדובר במקום כמו תל אביב או רעננה שלעובדה שאתה עובד שם יש השלכות. מובן שדברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם אותה גרסה בחקירתו לפיה התמודד בפתח תקוה על מנת לזכות. יתרה מזאת, ככל שפתח תקוה "לא עניינה" אותו, שכן העבודה בה, כטענתו בבית המשפט, היא בגדר "סיוט" וכי המדובר בעירייה מן העיריות "שלא דורכים" בהן (עמ' 3408), על כורחך מתעוררת תהייה לשם מה הגיש, אם כך, הצעה למכרז. התהייה מתעצמת לנוכח עדותו לפיה הגיש את ההצעה מתוך ידיעה שאינו יכול כלל לזכות במכרז, שכן לא עמד בתנאי הסף: "מראש ידעתי שאני לא עומד בתנאי הסף" (עמ' 3657). ואם ידע שאינו עומד בתנאי הסף, אין יסוד לטענתו בחקירה הראשית, לפיה הגיש את ההצעה מתוך רצון לשמור לעצמו אפשרות לזכות במכרז ואף השקיע לשם כך מאמץ בהשגת מימון לערבות (עמ' 3404, עמ' 3408). ואם ידע מראש שאינו עומד בתנאי הסף ובכל זאת הגיש הצעה, מכאן מסקנה כי זוהר אמר אמת בחקירתו והצעתו של ארז הייתה הצעת גיבוי, פרי הסדר מתואם בין השניים.