גדליה: למה בחייאת דינק עד עכשיו הוא בא, לא הפריע לך בחיפה, מאיר רוזנר לקח את מתח עליון בשבילו, בשבילך, אני לא יודע בשביל מי.
...
זוהר: ...אנחנו עשינו איזה חלוקה שצריכה להיות ברורה. הצפון סובלים בשקט בצפון, הדרום סובלים בשקט בדרום, ויש לכם את ירושלים".
בעדותו בבית המשפט אישר זוהר כי "החבר שלא מפריעים לו" הוא ירון. כך גם אישר שבהודעתו ברשות מ-26.12.2010 (ת/445) הסביר כי ה"סידור" הוא שירון "לא יפריע" בצפון ובדרום ובתמורה "נותנים" לו הקבלנים האחרים את ירושלים (עמ' 1252). אמנם טען, כפי שטען לגבי כל אחת ואחת מאמרותיו המפלילות, כי תשובותיו נועדו לרצות את החוקרים בשל מבנה אישיותו הייחודי או מסיבות אחרות הזרות לאמת, כגון שביקש לחלץ בדרך זו את בעליה תמי הלב של חברת ראז חקלאות, שהייתה בשעתו בבעלותו ונמכרה על ידו. לעניין זה התייחסתי בעת שבחנתי בחינה כללית את עדותו של זוהר והגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסותיו בחקירה על פני עדותו בבית המשפט. במקרה הנדון אין כל צורך בפרשנות של זוהר לדברים הברורים והמפורשים שנאמרו על ידו בזמן אמת בשיחה המובאת לעיל.
--- סוף עמוד 67 ---
22. העולה מכל אלה, שהקבלנים המעוניינים במכרזי הדרום קשרו בין התנהלותו – המפתיעה – של ירון, שרכש את מעטפות המכרזים הללו על אף שכולם ידעו כי אינו עובד במכרזים של גיזום אורבני (ירון, עמ' 2593), לבין מכרז ירושלים. במלים אחרות, המסר של ירון, שהתבטא בשליחת נציג מטעמו למפגש הקבלנים וברכישת מעטפות מכרזי הדרום, חילחל: אתם תסכימו "לא להפריע" לי, ואני אמשוך ידי ממכרזים אלה.
23. גדליה העיד, כי סמוך לאחר הפגישה בצומת מסובים התקשרו אליו ברזילאי וארז, בשיחת ועידה. אמנם אינו זוכר את תוכנה, אולם דיווח עליה בזמן אמת למפעילו, שאכן כתב על כך דו"ח. באופן כללי זכר, כי השניים אמרו לו שירון מעוניין להגיע עמו להסדר על ירושלים וכי הוא מצדו הביע נכונות לכך (עמ' 153). ירון אמנם הכחיש זאת בעדותו (עמ' 2594), אולם לנוכח ההתנהלות בהמשך, כפי שתפורט להלן, אין לי ספק שעדותו של גדליה בנקודה זו, אמת.
תחילת חודש יוני 2010 עד סיור הקבלנים הראשון
24. חברת החשמל פרסמה את המכרז הנדון במחצית יוני 2010 (ת/145). בין יתר דרישות המכרז נכללה דרישה למספר רב של גוזמים מומחים. והנה, במהלך הימים שלאחר פרסום המכרז, ניכרה התעסקות בעניין רכישת המומחיות הנדרשת. גדליה פנה לארז וביקש אותו לגרום לכך שאחיו, רונן, ידריך אותו בעבודה לגובה. ארז סירב ולכן פנה גדליה לשמואל זילבר ז"ל בבקשה זהה. זילבר המנוח נעתר לבקשה והעביר לגדליה, לגיל מיארה (אחיהם של ארז ורונן) ולעובדים שלהם הדרכה של שלב א' בעבודה לגובה (גדליה, עמ' 178-177; הודעתו של גיל נ/16(21), עמ' 87-86 וכן ת/346 – שיחה בין גיל לבין גדליה מ-11.6.2010). כפי שנראה להלן, שיתוף הפעולה המסתמן בין גדליה וגיל לבין זילבר המנוח העסיק עד מאוד את ירון, אסא וארז (כמו גם מעורבים נוספים שאינם בכלל הנאשמים שלפניי).