--- סוף עמוד 91 ---
על כך שירון קיבל "סטירה מצלצלת" משמואל זילבר, שהתבטאה בכך שהדריך את גדליה ואת גיל. בכל הנוגע לפגישה היעודה עם ירון הציע ארז לזוהר שיגיד לירון מה שהוא רוצה, שכן לירון אמר "שב עם זוהר כאילו זה עדיין לא נסגר עם גדליה וזה. הסברתי להם שיש את זוהר עדיין, צריך לשבת איתו לראות מה עוזרים בשבילו, מה סוגרים אתו ... לא, אמרתי להם זה לא כזה מובן מאליו ... אני סומך עליך שתוציא את המרב". זוהר, שאמר לארז כי אינו יודע מה לדרוש מירון, הוסיף בהרהור שני כי הוא יכול לדרוש את החלק של מאיר רוזנר בצפון, אולם ארז העיר כי הוא חושב שתהיה לו שם בעיה כי "השלישייה בעפולה ... סגרו שהם כאילו ביחד ואם מישהו לא נמצא אז כביכול זה נשאר ביניהם, כאילו אין מצב להכניס את דרור במקום א' או במקום ב'".
56. יצוין, כי הן אסא והן ארז נחקרו על ידי עו"ד ליבאי על השיחה המובאת לעיל. אסא הכחיש את קיומה של השיחה בינו לבין ארז, עליה דיווח ארז לזוהר (עמ' 3168) ואילו ארז הפגין זיכרון סלקטיבי: בעוד שאת השיחה עם זוהר זכר היטב והודה באמירת הדברים, טען כי אינו זוכר שאמר לאסא את שצוטט מפיו (היינו שהאחרים לא יתחרו בהם ובלבד שירון ואסא "יעזבו אותנו בשקט") ולשאלה מדוע, אם כך, אמר את מה שאמר לזוהר השיב "אז אמרתי" (עמ' 3513-3512). הסבר – אין. נשוב לשיחה זו כשנבחן את מודעותו של אסא להסדר הכובל.
57. משיחתו של ארז עם זוהר ניתן להתרשם, שידו של ארז בכל. האינטרס שלו הוא להביא את הקבלנים הגדולים לידי הבנות, על מנת שהקטנים יותר יוכלו ליהנות מ"המקומות השניים". ועל מנת לעשות "סדר" בין הגדולים, יש להסיר מעל הדרך "אובסטרוקציות" דוגמת גיל וגדליה, איש כמידת ה"בלגאן" שהוא יכול לגרום. הכל, חוץ מהתנהלות לגיטימית יש כאן. כך גם ניתן להתרשם בבירור, כי ארז פועל באופן עצמאי, מתוך אינטרסים שלו, משיא עצות ומנסה לפשר, בלא כל צורך בדחיפה מגדליה על מנת שיעשה זאת. וכפי שהסביר לאחיו רונן, לתמיכתם בירון יש "הרבה השלכות".
58. ירון וזוהר נפגשו מאוחר יותר באותו יום, ולאחר הפגישה דיווח ירון למאיר רוזנר כי היה עם זוהר "עד עכשיו" (ת/300, שיחה 2047/141, עמ' 226) וכי "בעניין שלך יהיה בסדר, אל תדאג. לא, לא הסכמתי לזה עשיתי משהו אחר ... בעניין שלך משאיר אותו דבר". החשש מפני דרור לזרוביץ' הוסר, אפוא, מרוזנר, במסגרת המגעים המתנהלים לשם תיאום מכרז ירושלים. ללמדך עד כמה הדברים קשורים זה בזה.