ירון: מאה אחוז, מאה אחוז" (עמ' 14 לתמליל).
בהמשך שוחחו השלושה על מילוי ההצעות:
"גדליה: עכשיו אנחנו צריכים למלות את ההצעות ירון, צריכים עכשיו לסגור את ההצעות, למלות אותם, ואנחנו רואים, אני נותן לך את שלי, אף אחד לא יודע, ואתה נותן לי את של ורד בר, מה?
ירון: מה פתאום. ורד בר ימלא בעצמם אני אביא את ההצעות ואתה תראה מה המחיר שלהם.
גדליה: בסדר, גם אני אמלא, בדיוק, בסדר, אני גם אמלא באותו הרגע כשאתה ממלא את של ורד בר" (עמ' 15 לתמליל).
עוד דובר על כך שלמחרת בבוקר ייפגשו. ירון הציע פגישה בשעה 07:00 – 08:00 בבוקר, במסובים, שבה "נמלא אחד ליד השני" (עמ' 16 לתמליל), ועוד אמר ירון: "כמו שהצעתי, ניקח ביחד. נשים את זה אצל אהה ... אני אתן לכם את זה של זוהר, ניסע ... ניקח את המעטפה של רמי ...בבוקר, תראה שאין דברים נוספים וזה" (עמ' 17).
82. לאחר מכן החלו גדליה וירון לעסוק בהכנת טיוטה של המחירים שגדליה ירשום בהצעתו, על מנת שהיא תהיה מעל שלושה מיליון ש"ח (עמ' 20-18 לתמליל). הטיוטה, ת/358, כתובה בכתב ידו של גדליה (גדליה, עמ' 208). ואכן, המספרים המופיעים בטיוטה זהים לכתב הכמויות שהגיש גדליה במסגרת הצעתו למכרז (ת/361, עמ' 59).
דיון נוסף בין ירון לבין גדליה התפתח בשאלה כיצד תטופל המעטפה של גדליה. השניים הסכימו ששמואל זילבר יחזיק במעטפה, אולם גדליה עמד על כך שהוא עצמו יביא אותה לשמואל למחרת בבוקר, בעוד שירון ביקש לקחת את המעטפה מידיו של גדליה בו במקום (עמ' 24 לתמליל). גדליה תהה אם אין סומכים עליו, האם ירון חושש שהוא "יעקוץ" אותו, וירון השיב: "יש לך פה הבטחה, אתה יכול לתת יותר זול, אם לא זכית, אז יש לך את זה ואת זה. זה טקטיקה גדולה. לא עושים דברים כאלה" (עמ' 25 לתמליל).
לבסוף קבעו השלושה כי ייערך מפגש למחרת היום ב-08:00 בבית זית (עמ' 26 לתמליל).
--- סוף עמוד 112 ---
83. עוד בשעות אחר הצהריים של ה-7.7.2010 הועברה מעטפה מברזילאי לירון באמצעות עמירם בלבה (כך הוא מאיית את שמו), אחיו של ירון. על כך אין חולק. המחלוקת היא בשאלה מה היה באותה מעטפה. גרסתו (הסופית) של ברזילאי, אליה אתייחס בהמשך, שבמעטפה הייתה תעודה של גוזם מומחה של עובד או של קבלן מן העבר. ירון "לא זכר" מה היה בה אולם הסכים שזה משהו הקשור למכרז. אתייחס לגרסאות אלה בהרחבה בבוא העת. כפי שאראה, מסקנתי היא שעמירם העביר לידיו של ירון את ההצעה למכרז של מנהרת אשקלון.