--- סוף עמוד 116 ---
90. ועתה להצעת ורד בר. אין חולק, כי גם אסא הגיע לבית זית. אסא העיד בבית המשפט כי המתין לירון, ומשלא ראה אותו החל לחפש אחריו (עמ' 3199). הוא עבר במכוניתו ליד המרכז המסחרי של היישוב וראה את גיל, את גדליה ואת שמואל זילבר. הוא שאל היכן ירון. גיל השיב שירון יחזור וכיוון אותו למקום הימצאו. אירוע זה מוצא את ביטויו בתמליל שהוסף על ידי ההגנה לפגישת בית זית (נ/3(3)), בו נשמעים חילופי הדברים בבירור. בעת שעבר אסא במכוניתו ושאל היכן ירון, עסקו ירון וארז במילוי הצעתה של מנהרת אשקלון (התוספת נ/3(3) מקבילה לאותו קטע בתמליל ת/359א בעמ' 22). העובדה שאסא לא הביע כל פליאה בדבר התקבצותם ה"תמוהה" של המתחרים האחרים במקום מלמדת, כשלעצמה, על מודעותו לתכלית הפגישה, שהרי כל אדם תמים היה מזדעק מיד ותוהה על כך.
זמן מה אחר כך הלך ירון למקום בו המתין לו אסא במכוניתו. הוא החזיק בידו טיוטה של כתב הכמויות של ורד בר (העמוד הראשון של ת/481), והכתיב על פיה את מחירי ההצעה לאסא. אסא רשם את המחירים בהצעה. על כך אין חולק (ירון, עמ' 2905-2903; אסא, עמ' 3206-3205). המחירים שבכתב הכמויות של הצעת ורד בר (ת/149, עמ' 64-61) הם בכתב ידו של אסא. אסא הסכים בחקירתו הנגדית כי זה "נראה ככה" (עמ' 3331). העובדה שכך מולאה הצעת המחיר של ורד בר גם בה יש כדי להוסיף תמיכה ראייתית של ממש למסקנה שאסא היה מודע לחלוטין לתיאום המכרז. לו מדובר בהצעה תחרותית, אמתית, של חברה רצינית כמו ורד בר, אין להעלות על הדעת שליבת ההצעה – המחיר, תמולא במכונית, כשירון מכתיב לאסא את המחירים. כל זאת שעה קלה בטרם יהיה על המציעים להגיש את הצעותיהם וכשאסא יודע כי בקרבת מקום, בתוך היישוב, "מסתובבים" יתר המתחרים, שאין להם מה לעשות במקום אלא אם נועדו לתכלית פסולה, העולה בקנה אחד עם נסיבות מילוי ההצעה של החברה שבבעלותו.
91. אתעכב פה על ת/481. המדובר במסמך בן שני עמודים, שנתפס במכוניתו של אסא בחיפוש שנערך בה עם פתיחת החקירה הגלויה. כאמור לעיל, העמוד הראשון הוא טיוטת כתב הכמויות של ורד בר, בכתב ידו של ירון, ושעל פיה מילא אסא את הצעתה. העמוד השני של ת/481 אף הוא בכתב ידו של ירון. בצד ימין מופיעים פרטי כתב הכמויות של ראז חקלאות ואילו בצד שמאל פרטי כתב הכמויות של מנהרת אשקלון (ניתן להשוות להצעותיהן של שתי חברות אלה: ת/150, עמ' 61-59 של ראז חקלאות; ת/360, עמ' 61-59, של מנהרת אשקלון). בבית המשפט טען ירון בחקירתו הנגדית, כי כמה ימים לאחר הגשת ההצעות רשם על גבי הטיוטה את הסכומים שהציעו המתחרים "כי אסא היה לחוץ לדעת מה שמו המתחרים שלנו" (עמ' 2904) ובהמשך אמר "אני מעריך שהיה לי כמה טיוטות כי הכנתי