24. עוד צרף התובע לבקשתו סיכום ביקור רפואי של הנתבע 3 בביה"ח "שיבא" המעלה, כי נכון לחודש מרץ 2012 סבל הנתבע 3 מפרקינסון ועבר ארוע מוחי איסכמי בחודש 9/2011 וכן אישור, מחודש 11/2011 לפיו הנתבע 2 ו/או הנתבע 3 הם בעלי זכות החתימה בחשבון הבנק של הנתבעת 1 וכי חתימת כל אחד מהם בצירוף חותמת החברה מחייבת את החברה לכל דבר וענין.
25. אקדים ואציין, כי לא מצאתי מקום להורות על גילוי דפי חשבון מחשבון מספר 12665/48 בבנק לאומי סניף 330 לשנים 2013, 2015-2016 - אין חולק, כי חשבון מספר 441800/47 בבנק לאומי סניף 827 הוא חשבונה של הנתבעת 1. מחשבון זה הועברו שני תשלומים לחשבונם של הנתבעים 3 ו – 2.
26. העובדה שחשבון מספר 12665/48 רשום על שם הנתבעים 3 ו – 2 אינה מקימה לתובע זכות לקבל דפי חשבון ולפגוע בפרטיות הנתבעים 3 ו-2 וודאי מקום בו הנתבע 3 אינו מיוצג, לא ניתן לקבל את הסכמתו והרשאתו לפעולה זו ואין לו אפוטרופוס שיביע את הסכמתו.
27. דווקא העובדה שבחודש 11/2011 כחודשיים לאחר שהנתבע 3 עבר ארוע מוחי קשה נרשם בנו כבעל זכות חתימה בחשבון הנתבעת מתיישב עם טענת הנתבע 2, כי הכספים שנמשכו על ידו – משאביו, הנתבע 3 לא יכול היה לתפקד עוד – היו לצרכיו האישיים של אביו וכי כל הפעולות שנעשו על ידו בענינה של הנתבעת 1 היו לצורך סגירת הנתבעת 1.
28. עמדתו של הנתבע 2 יחד עם אישור רואת החשבון של הנתבעת 1, שצורף כנספח לתגובת הנתבע 2, כי החל ממועד כניסתה לתפקיד בחודש 4/2013 לא שולם לנתבע 2 שכר עבודה, לא הוצאו בגינו תלושי שכר, לא בוצעו העברות כספים לנתבע 2 והנתבעת 1 לא העסיקה עובדים, כמו גם העובדה שעל פי דו"ח רשם החברות הנתבע 2 אינו בעל מניות ו/או דירקטור בנתבעת 1, הביאו אותי לככל מסקנה, כי התובע לא הרים את הנטל להראות שבאיזון בין זכותו להליך המנוהל ב"קלפים פתוחים" לזכותם של הנתבעים 3-2 לפרטיות, זכותו של התובע גוברת.
29. אפנה בהקשר זה לקביעתו של בית הדין הארצי לעבודה בעע (ארצי) 40711-04-17 פישר תעשיות פרמצבטיות בערבון מוגבל נ' אברהם שטטר (2018):
"במקרה שלפנינו, אל מול ערך הגילוי ניצבת הזכות לפרטיות, אשר זכתה באופן מפורש להגנה כזכות פרטיקולרית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת, בנוסף להגנה שניתנה לה עוד קודם לכן במסגרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981. הגנה חוקית ועל חוקית זו מושתתת על חשיבותה האישית והחברתית של זכות זו, וכלשונו של הנשיא ברק בבג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה [פורסם בנבו] (14.5.06):
"הזכות לפרטיות – כמו הזכות לכבוד האדם אליה היא קשורה בקשר הדוק – מבוססת על האוטונומיה של הפרט ... הכרה בפרטיות היא ההכרה באדם כפרט אוטונומי הזכאי לייחוד אל מול האחרים. ייחוד זה הוא המאפשר לאדם להתבצר באישיותו כבעלת משמעות הראויה לכיבוד ... עניינה של זכות הפרטיות הוא ... באינטרס האישי של האדם בפיתוח האוטונומיה שלו, במנוחת נפשו, בזכותו להיות עם עצמו ובזכותו לכבוד ולחירות ... הפרטיות נועדה לאפשר לפרט "תחום מחייה" שבו הוא הקובע את דרכי התנהלותו, בלא מעורבותה של החברה. בתחום זה האדם הוא עם עצמו. זו 'הזכות להיעזב לנפשו' ("the right to be left alone")".
30. עוד נקבע, כי "יש לשקול באופן פרטני את אינטרס הגילוי במונחי הוגנות, יעילות וקידום חקר האמת מול אינטרס הפרטיות, וגם – וזה העיקר - את היכולת לתור בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה אחר מנגנון מזעור הפגיעה בפרטיות". באותו ענין קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי התמלאו תנאי מבחן הרלוונטיות במובנו הצר, כך שהיה במסמכים שגילוים מבוקש, חרף הפגיעה הנטענת בפרטיות, כדי לשפוך אור על טענות המערערת ובכלל זה הטענה כי המשיב פוטר בשל ביצוע עבודות פרטיות ועל טענת המשיב כי עבד שעות נוספות רבות ומאחר ועבודתו היתה כרוכה בנסיעות רבות לא פיקחה המערערת על שעות עבודתו.
31. בעניננו, לא הראה התובע כי עמד בתנאי הסף של מבחן הרלוונטיות שכן לא הוצגה על ידו הוכחה ברורה לקיומה של זיקה בין המידע המבוקש לבין טענותיו בכתב התביעה. יתרה מכך. אף לו היה מקום לשקול את הפגיעה הנטענת בפרטיות הנתבעים 3 ו – 2 אל מול אינטרס הגילוי, אזי האיזון הנכון והראוי היה, העברת העתקן של ההמחאות שהוצאו לטובת התובע מחשבון זה. אלא, שהנתבע 2 כבר נקט בפעולה זו, כפי שנטען בתגובתו, והעביר לעיונו של התובע את העתקי ההמחאות.
32. על כן מקובלת עלי טענת הנתבע 2 כי וודאי בנסיבות בהן קיבל התובע את העתקי ההמחאות אין "הצדקה לגילוי דפי החשבון של חשבונו הפרטי של הנתבע 3, כי אם הרלוונטיות היא להעתקי השיקים ולאלה בלבד".
33. משנדחתה בקשת התובע ישא התובע בהוצאות הנתבע 2 בסך של 3,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ח, (25 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
יפית זלמנוביץ