--- סוף עמוד 46 ---
לאחר פרוץ החקירה, אם לא נתבקש לעשות זאת על ידי מי שהזהב היה רשום לכאורה על שמו (נ.נ.מ.ח)?
יצחק רודניצקי, הבעלים של בית הזיקוק שר, העיד כי לאחר שעדכן את אבי גיל כי הזהב רשום על שם נ.נ.מ.ח, שאל אותו אבי גיל מה הפרוצדורה בה צריך לנקוט כדי לקבל את הזהב בחזרה (נספח 36, הודעה מתאריך 3.7.2013 עמוד 1 שורות 7-13).
9. השליח אבי גיל ניהל יומן המכיל לכאורה תיעוד של עסקאות הזהב
178. לטענת המשיב, אבי גיל ניהל יומן ובו פרטים מלאים על העסקאות שנרקמו בין מוציאי החשבוניות לבין המערערות (להלן – היומן).
לו היה שליח גרידא, לא היה יכול לדעת את מחירי העסקאות המבוססים על פרמטרים שונים כגון, משקל הזהב, שער הדולר, שער הפיקס של הזהב ושיעור ההנחה שניתן לעומת שער הפיקס. נתונים אלה אמורים להיות, מטבע הדברים, בידי הבעלים האמיתי של הזהב.
179. המערערות טוענות כי העסקאות שתועדו על ידי אבי גיל אינן תואמות את העסקאות שבוצעו על ידן בפועל. כן טענו כי הכינוי "המסעדה" הופיע ביומן חמש פעמים בלבד ולכן אין בכך ללמד על שליטה מלאה של השליח בעסקאות הזהב של המערערות.
180. השליח אבי גיל ציין בחקירותיו במע"מ כי החל לתעד את העסקאות ביומן רק לקראת סוף התקופה (החודשים האחרונים בלבד) (נספח 98, הודעה מתאריך 3.7.2013 שורות 317-319; נספח 100, הודעה מתאריך 7.7.2013 שורה 296), וכי תיעוד העסקאות של נ.נ.מ.ח ואריאל אלנתן נעשה לצורכי "לימוד והבנה" (נספח 97, הודעה מתאריך 2.7.2013 שורות 260-265).
181. עיון בדפי היומן (נספח 120 לתצהיר נציג המשיב, חיים טמיר) מלמד כי קיימת התאמה בין החשבונית שיצאו למערערת 2, ש.א.ר.ם, בידי מוציאי החשבוניות לבין משקל הזהב, שער הפיקס ושער הדולר המצוינים ביומן.
המערערות ניסו להצביע על אי התאמה בין התאריכים הכתובים ביומן לבין תאריכי החשבוניות (סעיף 80 לסיכומים). למשל, בגין העסקה המתועדת ביומן בתאריך 2.5.2013 יצאה החשבונית בתאריך 5.5.13; בגין העסקה המתועדת ביומן בתאריך 7.5.2013 יצאה החשבונית בתאריך 13.5.2013; בגין העסקה המתועדת ביומן בתאריך 19.5.2013 יצאה החשבונית בתאריך 21.5.2013.
ברם, עיון מדוקדק במסמכי היומן מלמד כי בעסקה המתועדת בתאריך 7.5.2013 נכתב ביומן בכתב יד התאריך "13/5", כך גם לצד העסקה המתועדת ביומן בתאריך 19.5.2013 נכתב בכתב יד בתאריך 20.5.2013 "אספקה ב-21/5".
מכל מקום, המערערות לא הציגו מסמכים (תעודות משלוח ותעודות ייצוא) להוכחת טענתן, מלבד החשבוניות עצמן, ולכן לא ניתן להתייחס לגוף טענותיהן.