--- סוף עמוד 45 ---
174. הנה כי כן, השליחים החזיקו בפנקס תעודות משלוח של מוציאי החשבוניות ומלאו את פרטיהן לפי הצורך, לכאורה על פי הנחיות מוציאי החשבוניות.
רישום תעודות המשלוח כביכול על שם מוציאי החשבוניות, כמו גם רישום מוציאי החשבוניות כבעלים של הזהב בכרטסות בתי הזיקוק, לא נועדו אלא להציג מצג שווא לפיו מוציאי החשבוניות (או ספקיהם) היו הבעלים של הזהב, בשעה שהאינדיקציות מורות לנו על שליטת השליחים בתהליך כולו ובבעלות על הזהב.
7. השליחים קבעו את מחיר הזהב
175. מחקירתו של דוד אסולין עולה כי המשא ומתן שנוהל בינו לבין נציגי המערערות היה למראית עין ומי שקבע את מחיר מכירת הזהב ואת גובה שיעור ההנחה שיינתן מתחת למחיר הפיקס (השער העולמי של הזהב) היו השליחים מטעמו של סמי כוכב:
"ש: מה סיפקת לחברת א. אביוב בע"מ ת: זהב פיין 24 קארט. ש: האם נוהל מו"מ בין שתי החברות? ת: כן. ש: מה סוכם במו"מ? ת: סוכם שאי אתן להם הנחה של 4 אחוז מתחת למחיר הפיקס. ש: את ההנחה הזאת מי אישר לך לתת לחברת א. אביוב בע"מ? ת: השליחים אבי גיל יעקוב עסור ודויד מאיר" [ההדגשה אינה במקור] (נספח 76, הודעה מתאריך 5.7.2013 עמוד 1).
176. למרות שהשליח יעקב עשור טען בחקירתו כי מעולם לא קבע את המחיר לזהב (פרוטוקול מתאריך 28.6.2017 עמוד 385 שורות 5-6), איני נותנת אמון בעדותו ועדיפה בעיני עדותו המוקדמת של דוד אסולין.
8. השליח אבי גיל נהג מנהג בעלים בזהב שהיה שייך לכאורה ל-נ.נ.מ.ח
177. השליח אבי גיל נשאל על ידי חוקרי מע"מ, מדוע התקשר למר רודינצקי, הבעלים של בית זיקוק שר, וברר אודות זהב שהיה רשום על שם נ.נ.מ.ח וזאת על אף שהיה מנוע מליצור קשר עם המעורבים בפרשה בשלב החקירה. אבי גיל השיב כך:
"ת: שאלתי אם אני יכול לאסוף את הסחורה. ש: האם הסחורה שלך? מישהו אמר לך לברר? ת: אף אחד לא אמר לי לברר ש: על שם מי הייתה הסחורה אצל חברת שר? ת: ע"ש נ.נ.מ.ח, ניצן נדיב" [ההדגשה אינה במקור] (נספח 97, הודעה מתאריך 2.7.2013 שורות 316-320).
בחקירה למחרת, נשאל אבי גיל:
"ש: למי שייך החומר? ת: החומר היה על שם נ.נ.מ.ח. ש: כן אבל למי הוא שייך? ת: החומר שייך לספק שלו, מודיליאני" [ההדגשה אינה במקור] (נספח 98, הודעה של מתאריך 3.7.2013 שורות 34-37).
מאחר שהגעתי לעיל למסקנה כי חברת מודליאני הייתה כיסוי חשבונאי פיקטיבי בלבד, ומאחר שאבי גיל מאשר כי ניצן נדיב לא ביקש ממנו לברר אודות הזהב, אין מנוס מהמסקנה לפיה אבי גיל ראה את עצמו כבעלים של הזהב הרשאי ליטול אותו מבית הזיקוק כרצונו. אחרת, מדוע שיבקש לקחת את הזהב מבית הזיקוק, בסמוך