"המדובר בנזק שהוא רווח צפוי. לצורך מענה לשאלה נלקחים בחשבון זה בצד נתונים עובדתיים, השאובים מן המציאות, וכן הערכות לגבי מציאות שלא התקיימה, בשל כך שההתקשרות בין הצדדים לא מומשה. בעניין זה נפסק לא אחת, כי באותם מקרים שבהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים בגינו, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע...".
23. ביממד שהייתה ערה לקשיים שעמדו לפניה בהוכחת אובדן הרווח הודתה בסיכומיה (סעיף 50) כי: "נזק מסוג אבדן רווח נמנה על הנזקים שהערכתם קשה במיוחד".
עוד ציינה, כי נזקיה כפי שהוערכו בתביעה הינם מצומצמים בהרבה מהנזקים בפועל העולים מהדוחות הכספיים שלה, שכן מחזור המכירות השנתי שלה ירד משנת 2012 ואילך (ב – 1.7 מיליון $ בשנה).
לכן, לטענתה, תחשיביה התבססו באופן עקבי על הערכות שמרניות על סמך נתוני עבר חשבונאיים שלקחו בחשבון שהיא השקיעה מאמצים רבים (שאף נשאו פרי) להקטין את נזקיה על ידי כך שהתקשרה עם יצרנים חלופיים, אשר יפעלו לפיתוח דגם נייד ונייח חדשים. נזקיה הנטענים של ביממד ואופן חישובם, פורטו במסגרת תצהירו של טל מרום. נזקיה בפועל הוערכו בסך של 8,779,139 ₪ ואזכיר, כי התביעה הועמדה לצרכי אגרה על סך של 4 מיליון ₪.
24. ועתה מן הכלל פרט בשאלת פיצויי קיום.
לטענת ביממד, ההסכם היה בדבר פיתוח וייצור של שני סוגי מוצרים - מוצר נייח ומוצר נייד לתקופה של מינימום 6 שנים מיום הייצור הסדרתי של כל דגם (הנייד – החל מחודש יולי 2012. הנייח – החל מחודש ינואר 2013).
לטענתה, נזקי והפסדי ביממד בתקופה זו מסתכמים בסך של 2,377,868$ (בהתאם לטבלת סיכום שצורפה כנספח 34 לתצהיר מרום).
25. את הפיצויים הנדרשים על ידי ביממד ניתן לחלק לשלושה רכיבי נזק:
א. בגין הדגם הנייח;
ב. בגין הדגם הנייד;
ג. בגין עלויות הפיתוח של המוצר באמצעות יצרנים חלופיים.
26. להלן אדון ואכריע בכל אחד מרכיבי הנזק הנ"ל:
הפיצוי הנתבע בגין הדגם הנייח:
לטענת ביממד, הפסדיה בעבור אי הספקת הדגם הנייח מוערכים בסך של 15,327,212 $, כאשר סכום זה משקף את כלל אובדן הרווח מהמכירות הצפויות של הדגם הנייח לאורך שש השנים בהן החוזה אמור היה להיות מקוים. עם זאת, לטענתה, במסגרת חובתה להקטנת הנזק, היא הקטינה את נזקה ולכן הפיצוי הנדרש בגין אי אספקת הדגם הנייח, הוערך רק בסך של 468,089 $ המורכב מהפרמטרים הבאים: