פסק דין
כללי
בפניי תביעה לפיצויים בסך של 8,266,330 ₪ (שהועמדה לצרכי אגרה על סך של 4,000,000 ₪) בגין הפרת חוזה ותביעה שכנגד.
זהות הצדדים
1. התובעת - חברת ביממד בע"מ (להלן :"ביממד" או "התובעת") – הינה חברה פרטית העוסקת, בין היתר, בייצור, פיתוח ושיווק של מערכות אולטרא-סאונד (גם ניידת וגם נייחת), מבוססות PC, אשר מאפשרות אבחון וניטור של מחלת אוסטיאופורוזיס ואמידת צפיפות העצם (להלן: "המוצר").
2. הנתבעת 1 - חברת אדקו טכנולוגיות 1993 בע"מ (להלן: "אדקו" או "הנתבעת 1") הינה חברה פרטית, המעידה על עצמה, כי היא בין החברות המובילות בארץ בתחום אספקת מערכות מחשוב תעשייתיות וצבאיות והפצת חומרה בישראל.
3. הנתבעת 2 - Iei Technology Corp (להלן: "iei" או "הנתבעת 2") הינה חברה זרה אשר מקום מושבה בטייוואן, העוסקת בייצור, פיתוח ושיווק של מערכות מחשוב ו/או מערכות טכנולוגיות.
4. בתביעתה, עותרת התובעת לקבלת פיצוי מהנתבעות (ביחד ולחוד) בגין הפסדים, או נזקים, או הוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהפרת הסכם שנכרת בין הצדדים.
רקע עובדתי
5. מהות העסקה אשר נכרתה בין הצדדים, הינה הסכם לפיתוח מכשיר המאפשר אבחון מחלת האוסטיאופורוזיס, המבוסס על מערכת מחשב קיימת של iei (panel pc) הכוללת מחשב וצג ובה נערכים מספר שינויים אלקטרוניים ופיזיים, על מנת לאפשר התקנת כרטיס אלקטרוני בחלקו האחורי של המחשב, פרי פיתוחה של ביממד.
6. החל משנת 2009, החלו ביממד ו - iei בניהול משא ומתן במטרה להגיע להסכם בדבר פיתוח המוצר, התואם לצרכיה של ביממד.
א. לטענת ביממד, לאחר שהתקיימו בינה ובין iei, התכתבויות באמצעות דואר אלקטרוני ושיחות טלפוניות בניסיון לגיבוש הסכמות בנוגע לפרטי המוצר, בחודש יוני 2010 היא התבקשה על ידי iei להעביר את פניותיה בנוגע לפיתוח המוצר ישירות לאדקו, שהוצגה על ידי iei כנציגתה הרשמית והבלעדית בישראל וזו האחרונה הבהירה, כי הזמנת המוצרים תיעשה אך ורק באמצעות אדקו, כך שמאותו השלב הפכה אדקו צד לעסקה לכל דבר ועניין ושימשה כצד להסכמים ו/או להסכמות עם ביממד בקשר לפיתוח המוצר נשוא תובענה זו.
ב. מנגד, לטענת אדקו, היא אינה משמשת כנציגתה הרשמית והבלעדית שלiei בארץ, אלא היא משווקת בארץ, ללא בלעדיות, חלק ממוצריה והיא שימשה "צינור מתווך" בין ביממד לבין iei בעסקה נשוא התביעה ומעולם לא הייתה מוסמכת לקבל החלטות בשם האחרונה.
7. ביום 27.6.2010 פנתה ביממד בהודעת דואר אלקטרוני לנציג חברת אדקו - מר מתי גול (להלן: "מר גול") - ובה כללה מידע אודות התנאים הבסיסים עליהם סוכם בין הצדדים עד לאותה עת, והחל ממועד זה, התנהל משא ומתן בין הצדדים בעניין התנאים המסחריים והטכניים הקשורים לעסקה.
8. ביום 21.9.2010 שלחה ביממד למר גול הזמנת רכש מעודכנת הכוללת את התנאים הטכניים והמסחריים (נספח 11 לכתב התביעה).
9. ביום 26.9.2010, לאחר שנוהלו בין הצדדים מספר התכתבויות, שלח מר גול לביממד הודעת דואר אלקטרוני (נספח 12 לכתב התביעה) ובה צוין:
"טל ורוית [הכוונה למנהל ביממד ומנהלת הרכש של ביממד, בהתאמה - י.ש.] בוקר טוב, ההזמנה אושרה ע"י IEI, אני ממתין רק לאישור פורמאלי ב- EMAIL מסודר עם כל הבקשת [צ.ל. הבקשות – י.ש.] שלנו".
10. במהלך חודש אוקטובר 2010, התקבל אישור ההזמנה הפורמאלי של אדקו על הזמנת הרכש המעודכנת (נספחים 13-14 לכתב התביעה).
11. לאחר כריתת ההסכם, עברו הצדדים לשלב הוצאתו אל הפועל ובשלב זה, עלו היחסים בין הצדדים על שרטון.
12. לטענת אדקו, ביממד העלתה דרישות מסוימות בקשר לביצוע העסקה ומדובר התנהלות שאינה סבירה במסגרת עסקאות מעין אלו.
מאידך, ביממד סבורה, כי מדובר בדרישות לגיטימיות וסטנדרטיות לשינויים מינוריים ומתבקשים במוצר וכן היא מצידה טוענת, לעיכובים משמעותיים בהליך פיתוח המוצר מצד הנתבעות. לצד זאת, הצדדים המשיכו בקידום הפרויקט.
13. בחודש מאי 2011 שלחו הנתבעות לביממד לראשונה "אב טיפוס" של המוצר (שאינו מהווה golden sample, כלומר, מודל הבסיס לייצור סדרתי של המוצר), על מנת שזו תבחן אותו ותחווה דעתה עליו, לרבות בדיקות טכניות במעבדה, או במכון התקנים.
ביממד טוענת, כי במסגרת אותן בדיקות שנערכו למוצר, התגלו ליקויים רבים וביניהן בעיות יציבות פיזית של המוצר, בעיות פלסטיקה ודרישה להחליף את אחד מהברגים ובעיות EMC שנמצאו בבדיקת מכון התקנים.
14. במהלך חודש דצמבר 2011 שילמה ביממד לאדקו מקדמה בסך של 100,000 ₪, עבור עלויות הפיתוח של המוצר.
15. בחודש ינואר 2012, הגיעה לידי ביממד דרישה מאת iei לשינוי התנאים המסחריים של העסקה. לטענת ביממד, באותה עת מסר לה נשיא ויו"ר אדקו – מר בני קונסטנטין (להלן: "מר קונסטנטין") כי, לאחר בחינת אופן התמחור על ידי הנתבעות, הוחלט כי העסקה אינה כלכלית עבורן וכי ברצונם להכתיב שינויים בתנאים המסחריים שסוכמו בין הצדדים.
למעשה, במסגרת שינוי התנאים המסחריים, iei דרשה כי ביממד תקדים ותשלם לה באופן מידי 88,000$ וזאת כתנאי להמשך הפרויקט. בנוסף, דרשה iei להעלות את כמות המוצרים שיוזמנו בהזמנה הראשונה, מכמות של 100 יחידות לכמות של 400 יחידות.
במענה לדרישות הללו, ביום 13.2.2012 הביעה ביממד הסכמה לתשלום מקדמה חלקית על סך 30,000$ אשר תקוזז בהמשך והעבירה בפועל סכום זה לידי אדקו.
לטענת ביממד, הסכמה זו הייתה מעבר למחויבותה החוזית המקורית.
16. ביום 16.2.2012 קיבלה ביממד הודעת דואר אלקטרוני מאת iei (נספח 24 לכתב התביעה) שהועברה לביממד באמצעות אדקו. בהודעה צוין, בין היתר, כי ככל שביממד תמנע מלהסכים לשנות את התנאים המסחריים בהסכם כפי שהתבקשה, תוותר iei על הפרויקט וכלשון ההודעה:
"However, if the customer insist otherwise, we have not choice, but to give up the project"
אקדים את המאוחר ואציין, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס למשמעות של הודעה זו, כאשר ביממד, מצידה, רואה בה הודעת ביטול ההסכם מצד אדקו. זאת בניגוד לאדקו, שכופרת בכך.
17. בהמשך, התקיים משא ומתן בין הצדדים בניסיון להגיע להסכמות לגבי המשך הפרויקט. ביממד מצידה טוענת, כי היא דחתה את בקשת הנתבעות לשינוי תנאי ההסכם וניסתה להביא אותן לשוב לתנאים המקוריים של ההסכם, כאשר היא רואה בהתנהלות הנתבעות הפרת ההסכם שנכרת ביניהן. לעומת זאת, אדקו טוענת, כי היא זו שהודיעה לביממד על חזרה למתווה ההסכם המקורי וביממד לא עמדה בו.
18. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה אדקו כתב תביעה שכנגד בו טענה, בין היתר, כי ביממד היא זו שהפרה את ההסכם ובגין כך קמה לאדקו הזכות לקבל פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה.
פסק דין נגד iei
19. ביום 7.4.2014 ניתן נגד iei פסק דין בהיעדר הגנה, לאחר שזו לא התגוננה נגד התביעה, למרות שכתב התביעה נמסר לה והיא הייתה מודעת להליך שהתנהל נגדה.
תמצית טענות התובעת (והנתבעת שכנגד)-ביממד:
מעמדה של חברת אדקו בהסכם:
20. חברת אדקו, היוותה צד לעסקה נשוא תובענה זו, לכל דבר וענין.
אופי התנהלותה מעיד, כי לא שימשה כ"מתווכת" העסקה בלבד ולפיכך היא חבה בחבויות החוזיות בגין עסקה זו ביחד ולחוד עם חברת iei.
הפרת ההסכם על ידי הנתבעות:
21. התנהלות הנתבעות, עולה כדי הפרה מפורשת ויסודית של ההסכם ובחירתן לפעול כך, נבעה מהערכתן המאוחרת כי העסקה לוקה בהעדר כדאיות כלכלית עבורן.
ביטול החוזה בעילה של טעות בכדאיות העסקה, אסור על פי דין ומהווה הפרה יסודית של החוזה.
הנתבעות החליטו לפעול באסטרטגיה של הפעלת לחץ על ביממד, במטרה לגרום לה להסכים לשינוי התנאים המסחריים של העסקה, חרף היות העסקה מנויה וגמורה זה מכבר בין הצדדים.
עמדה זו - בדבר חוסר הכדאיות הכלכלית של העסקה, נאמרה במפורש במהלך חודש ינואר 2012 למנהל ביממד על ידי מר קונסטנטין מאדקו ונשנתה בשיחת ועידה ובהודעת דוא"ל מיום 8.2.2012 (נספח 22 לכתב התביעה).
משראו הנתבעות כי התובעת מסרבת להשלים עם התנאים החדשים אותם הציבו כתנאי להמשך קידום הפרויקט, גמרו אומר בליבן לחדול מקידום הפרויקט ובכך להפר את ההסכם.
ניסיונותיה של ביממד להביא את הנתבעות לקיים את ההסכם על פי תנאיו המקוריים עלו בתוהו.
היקף הנזק:
22. עקב ההפרות המתוארות לעיל, נגרמו לביממד נזקים המתבטאים באובדן רווח שהיה מנת חלקה אילו קוים החוזה. ביממד התקשרה עם הנתבעות לצורך פיתוח וייצור מוצר בעל שני דגמים – נייח ונייד. הנתבעות התחייבו (בסעיף 26 להסכם) לייצר את שני הדגמים במשך פרק זמן מינימלי של שש שנים מיום הייצור הסדרתי הראשון ולפי הזמנות רכש של ביממד, שיתקבלו מעת לעת. לכן, מסגרת הזמן בו היה מקוים ההסכם הינה פרק זמן מינימלי של שש שנים מיום הייצור הסדרתי של כל דגם.
אילולא הפרת ההסכם, הדגם הנייד היה נכנס בפועל לייצור סדרתי החל מחודש יולי 2012 ומשך ההתחייבות החוזית מצד הנתבעות לייצורו הינה כשש שנים, עד חודש יולי 2018.
אילולא הפרת ההסכם, הדגם הנייח היה נכנס בפועל לייצור סדרתי החל מחודש ינואר 2013 ומשך ההתחייבות החוזית מצד הנתבעות לייצורו הינה כשש שנים, עד חודש ינואר 2019.
23. פיצויי קיום:
לאחר שפעלה להקטין את נזקה, ביממד זכאית לפיצויי קיום הנובעים מאובדן רווח נוכחי ועתידי בסך כולל של 2,284,779 $ המורכב מפיצויי קיום עבור הדגם הנייח, פיצויי קיום עבור הדגם הנייד ועלויות פיתוח המוצר באמצעות יצרנים חלופיים.
סכום זה משוערך ליום הגשת התביעה בסך של 8,266,330 ₪.
24. פיצויי הסתמכות:
לחילופין, זכאית ביממד לפיצויי הסתמכות המשקפים את ההוצאות הישירות אשר השקיעה בעסקה עם הנתבעות ואשר ירדו לטמיון בשל הפרת החוזה - לרבות תשלומים לאדקו, למכון התקנים וכו' וכן אובדן עבור שעות עבודה ניהוליות.
פיצויים אלו מסתכמים בסך כולל של 72,236$ (נכון ליום 1.2.2012) ומשוערך ליום הגשת התביעה בסך של 227,942 ₪.
25. לצרכי אגרה, התביעה הועמדה על סך של 4,000,000 ₪.
מענה ביממד לטענות אדקו שהועלו - בתביעה שכנגד ובכתב הגנתה:
26. הנתבעות הן אלו שהפרו את ההסכם ולכן, אינן זכאיות לפיצוי בגין נזקיהם הנטענים והמוכחשים.
27. התביעה שכנגד הינה ניסיון פסול של אדקו לתרץ את חזרתה מהסכם הפיתוח בין הצדדים. טענת אדקו, כי ביממד העלתה דרישות שלא הועלו בהזמנה המקורית, מעוותת את המציאות, היות ובעת ביצוע ההזמנה, ביממד כלל לא יכלה להעלות את השגותיה, שכן באותה עת, טרם הועמד לרשותה המפרט הטכני של המוצר או דגם ראשוני כלשהו.
אדקו התעלמה מלו"ז הפיתוח (שנערך על ידי iei) והיא עצמה העבירה לביממד לו"ז.
לו"ז זה מונה מספר שלבי ביניים בהליך הפיתוח, במסגרתם רשאית ביממד להעלות את הערותיה והשגותיה לגבי תכנון המוצר, על כל חלקיו. בהתאם לאותו לו"ז, שלבי הביניים מתבצעים לאחר שלב ההזמנה הראשונית ולא לפניו. מה גם שאין אפשרות להעלות השגות והערות לגבי המוצר הסופי בעת ביצוע ההזמנה ובטרם סופק מפרט טכני, שרטוטים או דגם של המוצר והנתבעות היו מודעות לכך.
יש להבחין בין הערות ביממד שהועלו בעת הליך הפיתוח ובטרם הצגת דגם האבטיפוס (במאי 2011) לבין ההשגות שהועלו על ידה לאחר שהוצג בפניה לראשונה דגם האבטיפוס שהיה רווי ליקויים ושבור. לא הייתה כל אפשרות להעלות השגות בדבר ליקויים שהתגלו בדגם האבטיפוס לפני שהדגם התקבל אצל ביממד ונבדק על ידה.
28. בניגוד לטענת אדקו, ביממד לא הפרה "מצגים" שהוצגו על ידה ובכלל זה, הכמויות שהיה בכוונתה להזמין פורטו במפורש בהזמנה. כמו כן, כוונתה של ביממד למכור את המוצר, בין היתר, בשוק הסיני, הייתה ידועה היטב לאדקו.
29. ביממד עמדה בכל התחייבויותיה כלפי הנתבעות, תוך הִצמדות לתנאים הטכניים והמסחריים שסוכמו ביניהן. הנתבעות הן אלו שביקשו לשנות באופן חד צדדי את ההסכם ובניגוד לטענת אדקו, כי מדובר בשינוי "מזערי", הרי שהשינוי אותו ביקשו הנתבעות לכפות על ביממד, היה שינוי בעל משמעויות כספיות משמעותיות ומופלגות, אשר טמן בחובו הוצאה כספית מידית ומוקדמת גבוהות מאד.
ביממד הקדימה ושילמה סך של 100,000 ₪ עבור עלויות הפיתוח של האב טיפוס, למרות שבהתאם להוראות החוזה, לא הייתה חייבת לעשות כן.
30. בניגוד לטענת אדקו, כי השינוי בתנאים המסחריים מצידה, נדרש עקב שינויים מבוקשים במוצר, הרי שבזמן אמת, נימקו הנתבעות את דרישתן לשינוי התנאים המסחריים בבדיקת כדאיות כלכלית חדשה שנערכה אצל iei בעקבות חילופי גברי אצלה.
מעולם לא נאמר לביממד כי בקשתה להתאמות במוצר, חורגת מתנאי המפרט וההזמנה, או כי הסכמה לביצוע ההתאמות תגרור שינוי בתמחור. מה שאדקו מציגה כ"מסכת דרישות לשינויים" שהוצגו על ידי ביממד לאחר ביצוע ההזמנה, הינו חלק מתהליך סטנדרטי של פיתוח מוצר, במסגרתו נדרשים הצדדים לבצע התאמות ושינויים טרם אישור הלקוח את שרטוטי המוצר ואת המוצר עצמו המאושר ליצור סדרתי (Golden Sample).
במועד ביצוע ההזמנה, לא עמד בפני ביממד המפרט הטכני של המוצר שהיה אמור להיערך ולהימסר על ידי iei בשלב מאוחר יותר. ביממד לא העמידה "דרישות חדשות" לאחר ההזמנה, אלא רשימת הערות לגבי ליקויים שנתגלו בדגם האבטיפוס של המוצר, בין היתר, במהלך בדיקתו במכון התקנים. לא היה ביכולתה של ביממד להעלות את השגותיה בקשר עם אותם ליקויים בטרם שהדגם הוצג לה ועבר בדיקה של מכון התקנים.
31. מאחר וביממד מעולם לא קיבלה את דגם האבטיפוס של המוצר, המועד לתשלום עלויות הפיתוח מעולם לא הגיע והסכום של 100,000 ₪ ששילמה ביממד לאדקו, שולם לפנים משורת הדין, בכדי לא לפגוע בהתקדמות הפרויקט. הטענה לפיה ביממד החליטה לבטל את ההסכם, עומדת בסתירה להתנהלותה זו.
32. לאחר שהסכם הפיתוח הופר על ידי הנתבעות, ביממד נאלצה להתחיל את הליך הפיתוח מההתחלה עם יצרן אחר, תוך איבוד זמן יקר ומשאבים.
33. אין לקבל את טענת אדקו כי זו הציעה לביממד לשוב לקיום החוזה בהתאם למתווה המקורי.
תמצית טענות הנתבעת (והתובעת שכנגד)-אדקו:
יש לדחות את התובענה מהנימוקים הבאים:
34. מלכתחילה הציגה ביממד בפני אדקו מצגי שווא לפיהם היא יודעת בדיוק מה היא רוצה לייצר, השוק לו מיועד המוצר ומה המועד המשוער של תחילת אספקת המוצר לשוק ועל בסיס מצגים אלו הוסכם מחיר המוצר ומועד אספקתו.
אולם, בדיעבד התברר, כי ביממד הציגה במודע מצגים מטעים, שמנעו כל אפשרות לעמידה בלוח הזמנים שנקבע וגרמו להוצאות שלא נלקחו בחשבון מבעוד מועד.
לוּ הייתה התמונה כולה נפרשת מראש בפני אדקו, היא לא הייתה מסכימה לשמש מתווך בין ביממד לבין iei, או שהייתה דורשת סכום גבוה עבור תפקידה זה. אדקו עשתה כל שביכולתה על מנת לגשר בין ביממד לבין iei, אולם iei שינתה את עמדתה בנוגע להתחייבויות המסחריות, בשל דרישות חדשות של ביממד ועיכובים שנגרמו בעטיה.
אדקו מצאה עצמה בין שני גופים שכל אחד מהם מתבצר בעמדתו. ביממד נטשה את הפרויקט ללא הצדקה ומבלי שנתנה הודעה מראש ואדקו, מצידה, מעולם לא הודיעה לביממד על ביטול ההסכם. לאדקו נגרמו נזקים רבים בעטיה של ביממד ולא רק שאדקו אינה חבה מאומה לביממד, אלא על ביממד לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה.