22. למרות האמור לעיל, הוסיף בית-המשפט וקבע באותו ענין כי ייתכנו מצבים שבהם חוק החוזים האחידים יחול על תקנון של תאגיד. זאת, כאשר מהות היחסים בין התאגיד לבין חבריו יוצרים יחס הדומה במהותו ליחס שבין ספק ללקוח או ליחסי עבודה שבין מעסיק למועסק. במקרים כאלה תואמת מהותו של התקנון את תכליתו של חוק החוזים האחידים:
"המצב עשוי להיות שונה, שעה שהמבנה של התאגיד וטיב פעולתו יוצרים בפועל, בינו לבין חבריו, יחס הדומה עניינית ומהותית לזה שבין ספק ללקוח. ניטול, לדוגמה, ספק של מצרכים, כגון ספרים או תקליטים, או ספק של שירותים [...] כאן, יש לתת עדיפות לתפקיד הכלכלי האמיתי של החוזה על דרך ארגונו [...] בנסיבות אלה יש להרחיב את תחולתו של חוק החוזים האחידים, תוך כדי אימוץ פרשנות תכליתית-מרחיבה להוראותיו [...] אין כל צורך כי ספקי השירותים או המצרכים התכוונו לעקוף, באמצעות דרך הארגון של תאגיד, את תחולתו של חוק החוזים האחידים. די בכך כי בפועל, מהות העיסקה תואמת את תכליתו של חוק החוזים האחידים" (עניין אגד, עמ' 449-450).
23. בהתאם להלכת פסק-הדין בענין אגד שנזכר לעיל, כשבית-המשפט נדרש לקבוע האם תקנון תאגיד הוא חוזה אחיד, הוא בחן את נסיבות המקרה שבפניו ובפרט את טיב היחסים בין התאגיד לבין חבריו או בעלי-המניות בו. כך למשל, בהחלטה בע"א 1966/07 אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ פסקה 73 (9.8.2010), חזר השופט דנציגר על הקביעה בענין אגד לפיה ניתן לראות בתקנון הקרן כחוזה אחיד, שכן היחסים בתאגיד בתאגיד מהווים בעיקרם יחסי עובד-מעביד:
"כאמור, תקנון הקרן הובא לדיון בפני בית-משפט זה מספר פעמים. בעניין יעקב, בו נדון התקנון כפי נוסחו דאז, נקבע כי תקנון הקרן הוא חוזה אחיד וזאת בשל מאפייני המבנה והניהול באגד ובקרן, ובמיוחד בשל מרקם היחסים שבין חברי אגד לבין הנהלת אגד והקרן, אשר בעיקרם מהווים יחסי עובד-מעביד במסגרתם לחבר אגד אין השפעה ממשית על תוכנם של ההסדרים בתקנון או שינויים. חבר אגד אינו מחשיב את עצמו כחלק ממנגנון קבלת ההחלטות. הצד הקואופרטיבי שבאגד בא לידי ביטוי בהטבות הניתנות לעובדים ולמשפחותיהם, יותר מאשר בהשתתפות פעילה מצד כל אחד מהחברים".
24. בפסק דין מאוחר יותר, ע"א 2853/16 משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (2.11.2017) עמד בית-המשפט על טיב היחסים בין אגודה קהילתית לבין חבריה. הוא קבע כי חוק החוזים האחידים אינו חל על תקנון האגודה השיתופית ועל הסכם המשתכנים שנדונו בפניו באותו המקרה. זאת משום שלא ניתן לאפיין את היחסים בין הצדדים באותו ענין כיחסי ספק-לקוח, אלא ההסכמים "נועדו להסדיר את מערכת היחסים שבין כלל התושבים ביישוב ולרווחתם, וזאת על יסוד מטרות קהילתיות משותפות".