לכן אינני מקבלת את טענות הסף של אקו"ם, ויש לבחון את הבקשה לעיכוב הליכים לגופה.
האם התקנון הוא חוזה אחיד?
20. בהתאם לסעיף 1 לחוק החוזים האחידים מטרתו של חוק החוזים האחידים היא "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים".
סעיף 2 לחוק החוזים האחידים מגדיר חוזה אחיד כ"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם".
הדין והפסיקה הכירו זה מכבר במעמדו של תקנון החברה כחוזה בין החברה לבין בעלי-מניותיה וכן בין בעלי-המניות לבין עצמם (סעיף 17 לחוק החברות, תשנ"ט-1999; ציפורה כהן בעלי-מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות ס' 1-31 (2006) (להלן: "כהן")).
21. בית-המשפט העליון התייחס במספר מקרים לשאלה האם תקנון של חברה מהווה חוזה אחיד. בע"א 1795/93 קרן הגימלאות של חברי אגד בע"מ נ' יעקב, פ"ד נא(5) 433 (1997) (להלן: "עניין אגד") עמד בית-המשפט על כך שככלל, ישנם טעמים חזקים שלא להרחיב את תחולתו של חוק החוזים האחידים על תקנון של חברה מסחרית:
"את עיקר הנימוקים לשלילתה של תחולת החוק אפשר לרכז תחת שלוש קבוצות: (א) התקנון הוא פרי ההסכמה של החברים המייסדים. נמצא כי ההסכם הוא רב-צדדי, ובשלב ההתאגדות אין לדבר כלל על שני צדדים, שאחד מהם קבע מראש את התנאים לאנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם. נהפוך הוא: בגוף המנסח מיוצגים כל הצדדים המחויבים על-ידי החוזה. בנסיבות אלה אין לדבר על ספק ולקוח. (ב) תקנון של תאגיד ניתן לשינוי ביוזמת החברים, שהם הצדדים לחוזה. מצב דברים זה שונה מחוזה אחיד, שבו 'הלקוחות' אינם יכולים לשנות בעצמם את תוכן החוזה. (ג) אם נגיע למסקנה כי התקנון עשוי להיות חוזה אחיד לגבי חברים המצטרפים לתאגיד לאחר ייסודו, הרי ייווצר מצב שבו יחול החוק על חלק מן החברים (המצטרפים המאוחרים), אך לא על המייסדים. מצב משפטי 'מפוצל' כזה אינו מתקבל על הדעת. [...] אדם הרוכש מניות של תאגיד מסחרי בשוק ההון, ובכך משתתף במיזם כלכלי, אינו נכנס לעיסקה שמסגרתה הוא יחס של 'ספק' ו'לקוח'. אמת, חוק החוזים האחידים נותן למונחים אלה משמעות רחבה ביותר. אך בעצם השימוש בהם יש משום קביעת מאפיינים בסיסיים לטיב הכללי של העיסקה, שהיא ביסודה דו-כיוונית או דו-קוטבית [...] לכן, עקרונית, אין כל מקום להרחיב את תחולתו של חוק החוזים האחידים לעבר תחומים אלה. לא זו בלבד שתחומים אלה זכו להסדרים מיוחדים ומפורטים, אלא הם חורגים במהותם מיחסים חוזיים רגילים" (שם, עמ' 447-449; ההדגשות שלי, ר.ר.).