ועוד יתר־על־כן, אף כאשר ההסכם כלל לא הוגש לאישור, במקרים בהם התנהגו הצדדים בפועל על פיו ונהנו ממנו, קיימת לעתים – ובהתחשב בנסיבות – מניעות מהעלאת טענה בדבר היעדר אישור. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בפרשה אחרת, בבע"מ 9126/05 פלונית נ' פלוני (2006) [פורסם בנבו] :
"כשלעצמי מקובלת עלי במישור העקרוני העמדה שהציג בית המשפט לענייני משפחה לפיה לא יוכל צד להסכם ממון חתום שלא הוגש לאישור להישמע בטענה של העדר אישור לאחר שנהנה לאורך זמן מפרות ההסכם."
רעיון דומה מובע בדברי פרופ' שחר ליפשיץ:
"ככלל, נכונות בתי המשפט להגמיש את דרישת האישור ולתת תוקף להסכמי ממון במקרים שבהם החוזה הלוא מאושר החל להתבצע נראית לי ראויה בוודאי שזה המצב כאשר הצד המבקש להתנער כעת
--- סוף עמוד 57 ---
מן ההסכם נהנה ממנו בעבר" ("הסדרת החוזה הזוגי במשפט הישראלי: מתווה ראשוני" קרית המשפט ד' 271, עמ' 317)."
דברים אלה מדברים בעדם, ולטעמי תואמים את השכל הישר וחובת ההגינות."
ולנידון דידן הצדדים פעלו על פי הסכם הועברו כספים מהבעל לידי האשה אחר שנשאו כדמו"י עשו חשבון משותף ונהנו זה מזה וחיו מכספים אלו כבני־זוג.
לכן גם בנידון דידן לא תשמע הטענה כי יש לבטל הסכם זה כי לא אושר בערכאה משפטית.
הסכם הממון בנידון דידן
הנה למרות האמור לעיל מ"מ בנידון דידן יש לבטל את ההסכם ונבאר הדברים.
חדא – הנה, בסעי' 23 להסכם שנכרת ביניהם נכתב:
"במידה ויפקע הקשר בין הצדדים, מוסכם כי ממועד פקיעת הקשר תקבל [פלונית] למזונותיה מידי חודש וכו' למשך כל שנות חייה, סכום חדשי בסך 3,500 ₪, סכום זה הוא סכום הבסיס בתוספת הצמדה וכו'."
בסעי' 24 להסכם נכתב:
"מוסכם על הצדדים כי [פלונית] לא תהא זכאית למזונות המפורטים וכו' אם הקשר בין הצדדים יפקע לפי בקשתה או אם תחייה [נראה שצ"ל תהייה] [פלונית] בקשר קבוע וממושך עם גבר אחר, למעט מקרה בו עזיבתה של [פלונית] או פקיעת הקשר ארעה עקב הטרדה של [פלוני] את [פלונית] כי אז לא תאבד [פלונית] את זכאותה למזונות."
מבואר בסעיף זה שאם האשה תהיה בקשר עם אדם זר תפסיד את אותם מזונות שהבעל התחייב לתת לה. לכן בנידון דידן שהאשה דינה כדין עוברת על דת ועשתה מעשה כיעור וזה נמשך תקופה ארוכה הרי שזה ודאי עילה להפסידה את המזונות שהתחייב. גם המשך הסעיף אומר "למעט מקרה בו עזיבתה של [פלונית] או פקיעת הקשר ארעה עקב הטרדה של [פלוני] את [פלונית] כי אז לא תאבד [פלונית] את זכאותה למזונות". ומכלל הן אתה למד לאו. משמע שאם הקשר נפקע לא בגלל הבעל אלא בגלל הטרדה של האשה כמו אצלנו, דהוי דינה כעוברת על דת ועושה מעשה כיעור, ודאי שהפסידה את מזונותיה. ודאי לא עלה על דעתו כי אשתו תעשה מעשים אלו ונאלץ לגרשה בגלל מעשיה ולא יכול להמשיך לחיות אתה, ימשיך לשלם לה מזונות, דאדעתא דהכי ודאי לא התחייב.