שנית – עוד יש לומר כי ההתחייבות שהתחייב 3,500 ש"ח לכל ימי חייה הוי התחייבות לדבר שאינו קצוב שהרי מי יודע כמה תחייה, והתחייבות כזאת יש בה ספקות רבים. ידועה המחלוקת המפורסמת, אם יש תוקף להתחייבות בדבר שאינו קצוב. שלפי הרמב"ם היא אינה תקפה, בהלכ' מכירה, יא, טז, ולפי השו"ע היא בת תוקף, שו"ע, חו"מ, סימן ס סעיף ב. וי"א שהשו"ע חשש לכתחילה לשיטת הרמב"ם. וי"א שהמנהג בארץ לחשוש לשיטת הרמב"ם. וי"א שיכול המוחזק לומר קים לי כהרמב"ם. וי"א שהמנהג בארץ בעניין זה כהרמב"ם. על כל אלה עיין בדברי הגר"ע יוסף זצוק"ל שו"ת יביע אומר, ח"ג, חו"מ, ד, שביאר את הדברים בהרחבה תוך ציוני המקורות כדרכו בקודש.
אם כן, יכול הבעל שהוא המוחזק לומר קים לי שהתחייבות בדבר שאינו קצוב אינה תופסת.
--- סוף עמוד 58 ---
סוף דבר העולה מכל הנ"ל
א] האשה דינה כדין עוברת על דת ועושה מעשה כיעור וחייבת בקבלת גטה.
ב] האשה הפסידה מזונותיה וכתובתה.
ג] גם מזונות שהתחייב הבעל לתת אחר הנישואין הפסידה האשה.
ד] מיום הקרע, קרי מיום תביעת הגירושין, ההסכם שעשו הצדדים בטל.
הנלע"ד כתבתי וצור יצילנו משגיאות אמן.
הרב מיכאל עמוס – אב"ד
מסקנות פסק הדין
1. תביעת הגירושין:
לדעת הרוב – תביעת הגירושין של התובע מתקבלת. דין הנתבעת כדין אישה העוברת על דת החייבת בקבלת גט והיא גם הפסידה מזונותיה ומדורה. לדעה זו, דין הנתבעת אף כעושה דבר כיעור.
לדעת המיעוט – אין לנתבעת דין עוברת על דת לחייבה בגט, אך היא הפסידה מזונותיה ומדורה.
נפסק כדעת הרוב.
2. הסכם הממון:
א. לבית הדין יש סמכות שיפוט בנושא הסכם הממון.
ב. בדבר ביטולו של ההסכם חלוקות הדעות:
לדעה אחת: הסכם הממון בטל החל מיום הנישואין אולם כל מה שבוצע מכוחו של ההסכם לאחר הנישואין אין לבטלו וכל צד מוחזק במה שכבר קיבל או תפס. זכויות ממוניות שטרם בוצעו – מבוטלות מכאן ואילך.
לדעה שנייה: הסכם הממון בטל מספק, והמסקנות הנגזרות מכך הן כדעה הראשונה.
לדעה שלישית: ההסכם בטל מיום תביעת הגירושין.
לפי כל הדעות מה שניתן כבר מכוחו של ההסכם – אין להשיב, אך מכאן ואילך אין להסכם תוקף מחייב.
3. בהתאם לאמור, התובע פטור ממזונותיה ומדורה, ומכתובתה (לדעת הרוב) של הנתבעת ועליה להתפנות מדירתו של התובע.
4. מזכירות בית הדין תואיל לקבוע לצדדים מועד לסידור גט.
יתן ביום ב' בניסן התשע"ד (02/04/2014).
הרב מיכאל עמוס – אב"ד הרב שניאור פרדס הרב אריאל ינאי