1291. למותר לציין כי בכתב ההגנה, לא הוכחש הדבר.
1292. העובדה כי למכללת הרצוג או לאיגוד העולמי למדעי היהדות יש יכולת כלכלית לשלם את סכומי הפיצויים, אשר ייפסקו הסיום ההליכים, אינה מוכיחה כי התובע הגיש נגדם תביעה רק בגלל שהם "כיס עמוק".
1293. אחריותם ברורה על פי דיני הנזיקין ודיני זכויות היוצרים, מבלי לגרוע מאחריותם של הנתבעים 1-2 כותבי הספר.
כו.2 ההבדל בין הנתבעים 3 ו-4
1294. ככל שמדובר בספר המפר, הכותרת המופיעה בעמוד הראשון של הספר כוללת את שני הנתבעים, וכפי שהוסבר בתת הפרק הקודם (כו.1) שני הנתבעים אחראים במידה שווה – בנוסף לאחריות הנתבעים 1 ו-2 ככותבים – וחבים במידה שווה כלפי התובע.
1295. אולם, בכתב התביעה ולאורך כל הדיונים הדגישו ב"כ התובע כי לתובע נגרם נזק, לא רק מהספר, אלא גם מהאתר של המכללה האקדמית הרצוג (נתבעת 3), שגם בו היו הפגיעות הנטענות כלפי התובע.
1296. מאחר ואין טענה כי האיגוד העולמי למדעי יהדות (נתבע 4) מפעיל את האתר, ועל פי חומר הראיות בתיק האתר מופעל אך ורק על ידי המכללה האקדמית הרצוג (נתבעת 3), התוצאה
--- סוף עמוד 247 ---
המשפטית היא כי ככל שייקבעו פיצויים בגין ההפרות כלפי התובע, האחריות בעניין זה מוטלת על כתפי נתבעת 3 בלבד (ולא נתבעת 4), וזאת, כאמור, בנוסף לאחריות של הכותבים הנתבעים 1 ו-2.
1297. אמנם ב"כ התובע בכתב תביעתם מבקשים כי כל החיובים יהיו כלפי כל הנתבעים ביחד ולחוד, אך לאור הניתוח המשפטי דלעיל, הגעתי למסקנה כי כאשר מדובר בחיוב הנובע מהפעלת האתר, האחריות היא רק של הנתבעים 1, 2 ו-3, ולא של הנתבע 4.
כו.3 האם יש משמעות לכך שהמכללה האקדמית הרצוג (הנתבעת 3) פועלת בגוש עציון?
1298. בכתב התביעה צוינה הכתובת של הנתבעת 3, המכללה האקדמית הרצוג, באופן הבא: גוש עציון, אלון שבות.
1299. אין מחלוקת כי גוש עציון הינו חלק מאזור יהודה ושומרון, והמשפט הישראלי, ככזה, אינו חל שם.
1300. לא זו אף זו: עיון בחוק זכויות יוצרים, מגלה כי יש לו מיקוד טריטוריאלי. כך למשל, "עותק מפר" בהגדרה המופיעה בסעיף 1 לחוק הינו "עותק שנעשה בישראל" (אכן, עותק שיובא לישראל אשר אילו נעשה בישראל הייתה עשייתו מהווה הפרה על זכות יוצרים, ייחשב אף הוא כעותק מפר, כאמור בתת פסקה (2) של אותה הגדרה).
1301. הצדדים לא טענו לעניין זה, והניחו הנחה כי הדין הישראלי חל ביחס לסיטואציה נשוא תיק זה, ולבית המשפט הישראלי יש סמכות לדון בעניין.