"עיינתי בת/15 (תשקיף פויכטונגר השקעות משנת 2000) עיין היטב, ולא מצאתי תיאור של עסקאות הדומות לענייננו, כפי שטען יגרמן – ושמכוחן ביקש כי אלמד כי המנגנון התשקיפי כבר הופעל בעבר ברשות ובסמכות. יגרמן אף לא פרט בסיכומיו באשר לאותן עסקאות ולא הפנה אליהן באופן ספציפי. יתר הנאשמים לא התייחסו לעניין זה. לא ברור אפוא כיצד ציפה יגרמן כי ציבור המשקיעים יוכל לעשות את אותה הקבלה ולהבין את המנגנון התשקיפי כפי שהוא ביקש לפרשו" (פסקה 1118 להכרעת הדין).
370. קביעת בית המשפט המחוזי באשר לסוגיה עובדתית זו מקובלת עלינו ולא מצאנו טעם לשנות ממנה. מקובלת עלינו גם קביעתו הנוספת של בית המשפט בעניין זה, כי אף לוּ היתה בנמצא עסקה דומה כנטען – ואיננו סבורים שכך הוא – הרי שלא היה בכך כדי לתמוך בטענתו של יגרמן, לפיה המשמעות שיש ליתן לביטוי "חברה קשורה" בתשקיף היא כזו המאפשרת את החלתו גם על משב, מיאב ובסט בית, הנמצאות "מעל" קבוצת פויכטונגר, ולא רק על חברות הנמצאות "תחת" הקבוצה, כמשמעותו הפשוטה של הביטוי על-פי חוק ניירות ערך ותקנות פרטי התשקיף. מסקנה שכזו אינה עולה באופן ישיר – ואף לא באופן דחוק – מן התשקיף.
--- סוף עמוד 156 ---
371. מקובלת עלינו עמדת המדינה כי נקודת המוצא לדיון דנן היא כי יש ליתן לפרטים המנויים בתשקיף את משמעותם הרגילה והמקובלת, כבכל מסמך, וכי הנטל להוכיח אחרת מונח לפתחו של הטוען לפרשנות שונה וחריגה. אנו סבורים כי הדברים נכונים עוד יותר מקום שהמסמך הנדון הוא תשקיף של חברה ציבורית שמטרתו לספק מידע רלוונטי בשפה בהירה ככל הניתן, ככלי להגנה על ציבור המשקיעים מפני פערי המידע הטבועים; לצורך כינון שוק ניירות ערך יעיל והוגן; וכן – במיוחד לענייננו – על-מנת להרתיע "את בעלי הכוח בחברות ציבוריות מפני תרמית ומניפולציות, תוך אפשרות לפקח על פעולותיהם" (ראו למשל: עניין הורוביץ, בפסקה 32; יורם דנציגר הזכות למידע אודות החברה 287-285 (2000)). כידוע, מטרת דיווחי החברות הציבוריות היא להבטיח זרימה של מידע מלא ומדויק ככל הניתן לציבור, כחלק מעקרון הגילוי הנאות העומד בבסיס דיני ניירות הערך ושעליו מושתת המסחר בהם (ראו למשל: עניין הורוביץ, בפסקה 31 והאסמכתאות הנזכרות שם; ע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל, פסקה 83 (10.3.2008); עניין ערד, בעמ' 345-344; רונן עדיני דיני ניירות ערך 172, 312-310 (2004); ימין ווסרמן, בעמ' 39-31). הגשמתו של עקרון הגילוי הנאות מחייבת כי תינתן לפרטים שבתשקיף הפרשנות הברורה, המקובלת והסטנדרטית העולה מפשוטם, כפי שהיה מבין אותם המשקיע הסביר (ראו בהקשר זה: הוועדה לבחינה מחודשת של מודל הדיווח על עסקי החברה בתשקיף ובנגזרותיו דין וחשבון 40-39 (2001) (בדבר כלל "העברית הבהירה" אשר אומץ בסעיף 40 לתוספת הראשונה לתקנות פרטי התשקיף). ראו גם: ימין ווסרמן, בעמ' 41, 255-254; פסרמן-יוזפוב, בעמ' 281-276).