האישום השלישי
392. במסגרת האישום השלישי הורשע פלד בעבירות מנהלים בתאגיד ובעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, על-פי סעיפים 424(2) ו-425 לחוק העונשין, בגין מעורבותו ומודעותו לעובדות שנדונו לעיל במסגרת האישומים הראשון והשני.
393. נזכיר כי במועדים הרלוונטיים כיהן פלד כיו"ר הדירקטוריון של פויכטונגר תעשיות וכן כיו"ר הדירקטוריון של משב. לב המחלוקת בין הצדדים בבית המשפט המחוזי, כמו גם לפנינו, נוגע למועד שבו התגבשה אצל פלד המודעות למשיכות הכספים מחברות אלה. לטענת פלד, מרגע שהחל להיות מודע לאי הסדרים בהעברות הכספים, בתחילת יוני 2002, "פעל ללא לאות לחשיפת האמת וגילויה", אלא שחקירת הרשות לניירות ערך, שהחלה כחודש וחצי לאחר מכן, מנעה את השלמת הבדיקות. מנגד, לטענת המדינה וכפי שקבע בית המשפט, פלד היה מודע להעברות הכספים מושא האישומים הראשון והשני כבר בחודש פברואר 2002. ממילא, כך נקבע, גם בפעולותיו המאוחרת נמנע פלד מלספק את מלוא המידע הרלוונטי לבעלי התפקידים בקבוצה שעמם נועץ. ככלל, קבע בית המשפט המחוזי בעניינו של פלד כי:
"אכן, רפי פלד לא גנב כספים מהחברות הציבוריות ולא שלח ידו בכספים אלה. אולם רפי פלד כשל באופן קולוסאלי במילוי חובותיו כיו"ר דירקטוריון, כבעל
--- סוף עמוד 167 ---
שליטה, וכחלק מקבוצת השליטה – הוא ביטל את שיקול דעתו שלו אל מול אחרים; אפשר ליגרמן לעשות בחברות אלה כבשלו; ידע על מעשיו ומהלכיו של יגרמן, אך לא התנגד להם; שמע אזהרות משנהב, איסטריק ואחרים ובחר להתעלם מהן (או אולי קיווה שאלה בעיות פתירות). בכך הפר פלד אמונים כלפי החברות הציבוריות שבראשן עמד, וגם כלפי ציבור המשקיעים" (פסקה 1508 להכרעת הדין).
394. בנוסף לטענתו של פלד בדבר מועד התגבשות מודעותו להעברות הכספים, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר נסמך על עדותו של שנהב, לנוכח האינטרס שהיה לו בהפללתו של פלד ולנוכח התנהלותה הפסולה של המדינה בכל הקשור עם סגירת התיק כנגד שנהב. טענות אלה נדונו לעיל ונדחו, בפרק העוסק במשקל שיש ליתן לעדותו של שנהב (ראו פסקאות 285-275). עוד טוען פלד כי מקביעותיו של בית המשפט באשר להתנהלותו עולה כי לא התקיים בו היסוד הנפשי הנדרש לעבירות שבהן הורשע – מודעות לעובדות ולנסיבות המרכיבות את העבירות. נטען כי מקביעות בית המשפט בעניינו עולה כי לא ביצע את העבירות ביודעין, כנדרש, אלא שלכל היותר התרשל ביחס לאמות המידה המצופות ממנהל סביר.