412. המסכת העובדתית שעמדה בבסיס האישום החמישי עסקה בהסכם מיום 17.3.2002 לבניית מרכז לוגיסטי בין יוניברסל מוטורס לבין מיאב. ההסכם האמור היה
--- סוף עמוד 175 ---
בהיקף כספי של 18 מיליון שקל, ובמסגרתו היתה זכאית מיאב לקבל מקדמות על חשבון שכר החוזה, בכפוף למתן ערבויות בנקאיות. מלכתחילה הוסכם בין הצדדים על מקדמה בסך של 2.5 מיליון שקל, ואולם נוכח קשיי מימון של מיאב ועודפי מזומנים מצד יוניברסל מוטורס, הם הסכימו על מקדמה נוספת בסך של 10 מיליון שקל, בתמורה להוזלת עלות העבודה. שתי המקדמות היו מותנות בהוצאת ערבויות בנקאיות, אשר ניתנו ביום 19.3.2002 מחשבונה של פויכטונגר תעשיות לטובתה של יוניברסל מוטורס, כאשר הערבות בשיעור של 2.5 מיליון שקל הוגדרה כ"ערבות מקדמה", והערבות בסך של 10 מיליון שקל הוגדרה כ"ערבות ביצוע". מתוך מלוא הסכום שהועבר למיאב, 9 מיליון שקל הועברו לקדי. ביום ההעברה הועבר מחשבון מיאב סכום של 750,000 שקל לחשבונו של יגרמן, וכמו כן הועבר סך של 300,000 שקל לגבעוני, כהחזר הלוואת בעלים. הערבויות האמורות מומשו בסופו של דבר על-ידי יוניברסל מוטורס, על אף ההתנהלות הפגומה שהביאה להוצאתן, וזאת לאחר קיום הליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בש"א 16920/02 הנזכר לעיל). בשלב מסוים נכנסה פויכטונגר תעשיות להקפאת הליכים עקב אי-יכולתה לעמוד בחובותיה, כאשר הערבויות המדוברות היו אלמנט חשוב בדרך לכך. בהתבסס על עובדות אלו, הואשמו גבעוני ויגרמן בעבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, וכן באי-דיווח המהווה הפרת הוראות סעיף 36 לחוק ניירות ערך (עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך). לטענת המדינה, לא היה כל קשר עסקי בין פויכטונגר תעשיות ליוניברסל מוטורס. גבעוני ויגרמן ידעו כי מיאב לא תעמוד בהתחייבויותיה וכי פויכטונגר תעשיות תֵאלץ לכסות את חובה של זו כלפי בנק הפועלים, שהוציא את הערבות לטובת יוניברסל מוטורס. המדינה טענה כי יש לדחות את טענת ההסתמכות על המנגנון התשקיפי ביחס להוצאת הערבות, וכי למעשה מדובר היה בעסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעלי השליטה בה, כאשר לבעל השליטה עניין אישי בעסקה, ולפיכך היה על העסקה לעבור את מנגנוני האישור הנדרשים. לעומת המדינה טענו המערערים כי המנגנון התשקיפי מאפשר את הוצאת הערבות, וכי הכספים שהתקבלו כמקדמות והועברו לקדי נועדו לתמוך בקבוצת החברות כולה.