--- סוף עמוד 192 ---
עשה אפוא שימוש לטובתו גם בכספי ההלוואה, ובנסיבות אלו לא ניתן לומר שאחיזתו של יגרמן בשיקים שניתנו כבטוחה לאותה הלוואה היתה כדין. בוודאי ששיקים אלו לא נועדו גם הם לשימושו האישי. באופן דומה הוכח כי גבעוני מסר ליגרמן שיקים חתומים מבלי לדעת את מטרתם או את סכומם, וכי יגרמן הוא זה אשר רשם את שמו של גבעוני על גב השיקים. איננו סבורים כי קמה עילה להתערבותנו בממצאים העובדתיים שנקבעו, בין ביחס ליגרמן, בין ביחס לגבעוני.
457. גם בנוגע לטענות המשפטיות של המערערים, הגענו לכלל מסקנה כי הצדק עם המדינה בטענותיה. אשר לטענה בדבר הפקעת מעמדו של יגרמן כנושא משרה עם מינוי המנהל המיוחד, הרי שטענה זו נטענה בעלמא. מנגד הפנתה המדינה ל-ת/82, ממנו עולה כי מינוי המנהל לא הפקיע את סמכויות נושאי המשרה ולכך שיתר נושאי המשרה נדרשו להתפטר באופן אקטיבי על מנת לסיים את תפקידם. די בכך על מנת לסתום את הגולל על טענה זו, ואין אף צורך להידרש לשאלה איך ראה את עצמו יגרמן לאחר כניסת החברה להקפאת הליכים, שאלה שלגביה טען יגרמן כי המדינה העלתה טענה עובדתית חדשה שלא נטענו בפני בית המשפט המחוזי.
458. אשר לטענה בדבר מעמדו של השיק שנמסר כאשר היתה פויכטונגר תעשיות כבר בהקפאת הליכים, יפים הדברים שנכתבו על-ידי בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין, ושנתלבשו בלבוש אחר גם בטיעוניה של המדינה לפנינו. כפי שצוין לעיל במסגרת הדיון באישומים הרביעי והחמישי ביחס לערבות, הגדרתו של "דבר הניתן להיגנב" היא הגדרה גמישה, אשר יש להעניק לה את הפרשנות המתיישבת עם תכלית העבירה. המקרה דנן הוא פשוט אף יותר, מאחר שאין מחלוקת כי שיק הוא שטר היוצר התחייבות כספית. התחייבות זו אינה עוברת מן העולם עם כניסת החברה להקפאת הליכים, גם אם ניצב לפני האוחז בשיק מכשול חלקי או מלא המונע את מימושה לעת הזאת. אין צורך לומר, כי עדיין פתוחה לפני האוחז בשיק גם האפשרות לנקיטת הליכים מול המנהל המיוחד כאחד מנושי החברה.
459. אין בידינו לקבל גם את הטענות ביחס להרשעה בעבירת הזיוף. נזכיר כי עבירת הזיוף נחקקה עלי ספר בסעיף 418 לחוק, אשר קובע כי המזייף מסמך דינו מאסר שנה, בעוד המזייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – דינו מאסר שלוש שנים, ובנסיבות מחמירות – חמש שנות מאסר. המונח "זיוף" הוגדר בסעיף 414 לחוק:
"'זיוף' – אחד מאלה:
--- סוף עמוד 193 ---
עשית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;