--- סוף עמוד 23 ---
משב, ובראשם שנהב, את ייעוד הכספים שהועברו ממשב לחשבון קדי. בית המשפט המחוזי אף דחה את טענתו העיקרית של יגרמן במסגרת אישום זה לפיה העברות הכספים ממשב לקדי היוו "התקזזות" כנגד כספים שהועברו עוד קודם לכן מקדי למשב. בית המשפט המחוזי קבע בעניין זה כי הטענה אינה עולה בקנה אחד עם גרסאות שונות שהציג יגרמן באשר לתכלית העברת הכספים בפני רואי החשבון של החברות בזמן אמת ובפני חוקרי הרשות לניירות ערך. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הרשיע במסגרת חלקו השני של הדיון באישום השני את יגרמן, הבי וגבעוני (בצוותא) בשבע עבירות של גניבה בידי מנהל (כמספרן של משיכות הכספים ממשב), ובהתאמה גם בשבע עבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד ובשבע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
40. האישום השלישי נסב על עבירות שיוחסו לפלד על רקע העובדות המתוארות באישומים הראשון והשני. בזמנים הרלוונטיים לאישומים אלה כיהן פלד כיו"ר דירקטוריון פויכטונגר תעשיות וכיו"ר דירקטוריון משב, שתי החברות שמהן בוצעו העברות כספים בהיקפים ניכרים. בכתב האישום המתוקן נטען כי פלד ידע על המצוקות הכלכליות שבהן היו נתונים גבעוני, יגרמן והבי ועל משיכות הכספים שביצעו מהחברות הציבוריות האמורות שלא כדין. עוד נטען בהקשר זה כי הובא לידיעתו של פלד שיגרמן מחזיק בפנקס שיקים של משב, אך הוא לא פעל בנדון. בית המשפט המחוזי הבהיר כי המחלוקת שהתעוררה בפניו בעניין זה נגעה לשאלה מתי פלד התוודע להעברות הכספים המתוארות באישומים הראשון והשני – האם כבר בחודש פברואר 2002, כטענת המדינה, או שמא רק בתחילת חודש יוני של אותה שנה, כעמדתו של פלד. בית המשפט המחוזי קיבל גם בעניין זה את עמדת המדינה, וקבע כי פלד ידע כבר בחודשים הראשונים של שנת 2002 על אי-הסדרים בחברות שבהן שימש בתפקידים בכירים. בית המשפט המחוזי התרשם שפלד אמנם לא הפנים את מלוא ההשלכות של משיכות הכספים. אולם, הוא הוסיף וקבע כי לא זו בלבד שפלד פעל בעניין זה מאוחר מדי, אלא שגם כשכבר פעל הוא לא סיפק את מלוא המידע הרלוונטי לבעלי התפקידים שעמם התייעץ, ובהם משפטנים ורואי חשבון שעבדו בקבוצה או ייעצו לה. בית המשפט המחוזי דחה גם בהקשר זה טענה להסתמכות על דבריו של עו"ד הייק – בהתייחס לדברים שנאמרו בישיבה שקיים עמו פלד. בית המשפט המחוזי קבע, גם כאן, כי לא ניתן לייחס משקל להסתמכות זו כיוון שבפני עו"ד הייק לא עמדו כל הנתונים הרלוונטיים. בית המשפט המחוזי הרשיע אפוא את פלד בשתי עבירות של עובדים ומנהלים בתאגיד לפי החלופה הקבועה בסעיף 424(2) לחוק העונשין ובשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. עם זאת, בית המשפט המחוזי זיכה את פלד מעבירות הדיווח שיוחסו לו באישום זה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.