או גרם לכך שב או בהודעה או במסמך רישום לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה,
והכל כדי להטעות משקיע סביר;
לעניין זה, אם לא הוגש דוח תקופתי או דוח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דוח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דוח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות" (החלוקה לפסקאות אינה במקור, ונועדה לשם הבהרת הדיון דלהלן).
487. בענייננו, ההוראה הרלבנטית שהופרה היא החובה המוטלת על חברה ציבורית לפרסם דו"חות תקופתיים, לפי סעיף 36 לחוק ניירות ערך. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהיסוד העובדתי בסעיף 53(א)(4) כולל שתי חלופות: הראשונה נוגעת לנאשמים אשר אחראים, מתוקף תפקידם, לפרסום הדו"חות, כאשר אי עמידה בחובה זו מקימה את היסוד העובדתי של העבירה. החלופה השניה חלה על כל אדם הגורם להכללת פרט מטעה בדיווח. בנוסף ליסוד העובדתי בעבירה, נדרשת גם הוכחת קיומו של יסוד נפשי, והוא כי הפרת החובה או גרימת הפרסום המטעה נעשו על מנת להטעות משקיע סביר. לעניין זה, נקבעה בחוק גם חזקה הניתנת לסתירה, לפיה איחור של מעל לחודשיים בהגשת דו"ח תקופתי יהווה ראיה לכאורה לקיומו של היסוד הנפשי בדבר כוונה להטעות. בנוסף לכך הוטעם כי עבירה זו היא עבירה התנהגותית, וכי לא נדרשת תוצאה לפיה יוטעה המשקיע הלכה למעשה. עוד ציין בית המשפט את הפסיקה לפיה ניתן להשתמש בהלכת הצפיות לצורך הוכחת היסוד הנפשי, ככל שתוכח קיומה של מודעות להתממשות הטעיה של משקיע סביר כאפשרות קרובה לוודאי.
488. אשר לתכלית העומדת ביסוד עבירה זו, נסמך בית המשפט המחוזי על פסיקתו הענפה של בית משפט זה, המדגישה את חשיבותה המפליגה של חובת הגילוי בחברות ציבוריות, ועל זרימתו המתמדת של מידע מעודכן למשקיעים, על מנת שאלו יוכלו לקבל את החלטותיהם באופן מושכל, ולפעול בכללי משחק שוויוניים, ללא פערי מידע או העדפה של מי מהם. הדו"ח השנתי והדו"חות הרבעוניים הם המקור העיקרי לשקיפות ומידע בדבר פעילותה ותוצאותיה של החברה, והגשתם איננה תלויה בהתרחשות אירוע מסוים (להבדיל מדו"ח מיידי). לאור תכלית זו, קבע בית המשפט, עיכוב ולו הקטן ביותר בהגשת דו"ח תקופתי נחשב כאיחור נדיר בנוף הבורסאי,
--- סוף עמוד 203 ---
והרשות לניירות ערך נוקטת בעמדה קשוחה ונחרצת ביחס לתופעה שכזו, ובצדק. היא אינה נוטה לקבל בקשות להארכות מועד להגשה, אלא במקרים קיצוניים. זאת, מתוך הבנה כי גישה מקלה וחסרת הרתעה עלולה להוביל למדרון חלקלק, שבסופו הגשת הדו"חות במועדם תהפוך להמלצה בלבד.