--- סוף עמוד 25 ---
אפשרו לה להוציא את הערבויות הנדרשות, העמידו גבעוני ויגרמן ערבויות בנקאיות לטובת יוניברסל על בסיס חשבון הבנק של פויכטונגר תעשיות. כך, בחודש מארס 2002 ניתנו בזיקה לחשבונה של פויכטונגר תעשיות שתי ערבויות בנקאיות עבור מיאב: אחת על סך 2,500,000 שקל והשנייה על סך 10,000,000 שקל. באותו חודש העבירו גבעוני ויגרמן, כך על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, סכומים העולים על 10,000,000 שקל מחשבון מיאב לפקודת יגרמן ולחשבון קדי. המדינה טענה אפוא כי ההסכם שכרתו גבעוני ויגרמן עם יוניברסל מוטורס נועד למעשה לעשות שימוש בכספה של פויכטונגר תעשיות, על אף העובדה שלפויכטונגר תעשיות לא היה כל קשר לחוזה בין יוניברסל מוטורס ומיאב. להשלמת התמונה יצוין כי בקשתה של יוניברסל מוטורס לממש את הערבויות נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בש"א 16920/02 רו"ח חן ברדיצ'ב נ' בנק הפועלים בע"מ (20.2.2003)) שקבע כי חרף ההתנהלות הפגומה שהביאה להוצאת הערבויות, על פויכטונגר תעשיות לשלם את הכספים.
44. לנוכח הדמיון בין האישום הרביעי לאישום החמישי, דן בהם בית המשפט המחוזי במאוחד וקיבל את עמדת המדינה.
45. אשר לאישום הרביעי, לאחר שבחן את פרטי ההסכם בין בסט בית לבין ס.נ. הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי העסקה שתוארה בהסכם היא פיקטיבית, וכי ההסכם נועד למעשה לאפשר ליגרמן, הבי וגבעוני לעשות שימוש בכספי המקדמה לצרכיהם הפרטיים, כשברקע עומדת הערבות שסיפקה פויכטונגר תעשיות. בית המשפט המחוזי קבע שהוצאת הערבות היוותה עסקה חריגה שבה לבעלי השליטה היה עניין אישי. הוא אף מצא כי 2,004,000 שקל מתוך כספי המקדמה שימשו את יגרמן לפירעון חוב פרטי לסידי. באשר לשאר הסכום נקבע כי הכסף הגיע לבסט בית על חשבון פויכטונגר תעשיות, וכי די בכך לצורך הרשעה. בשולי הדברים, דחה בית המשפט המחוזי את הטענה כי המקור החוקי להעברת הכסף מפויכטונגר תעשיות לבסט בית היה המנגנון התשקיפי, וזאת מאותם טעמים שהובילו אותו לדחות טענה דומה בגדרו של האישום הראשון.
46. אשר לאישום החמישי, בית המשפט המחוזי קבע שהוצאת הערבות מפויכטונגר תעשיות במסגרת עסקה בין מיאב לבין יוניברסל מוטורס כמוה כהוצאת כספים מפויכטונגר תעשיות למיאב. בית המשפט המחוזי נמנע מלקבוע ממצא חד-משמעי בשאלה האם יגרמן וגבעוני עשו שימוש בכספי המקדמות שהועברו מיוניברסל מוטורס לצרכיהם הפרטיים. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי במשיכת הכספים