158. בית המשפט המחוזי סקר את עדויותיהם של המעורבים הנוספים בפרשה באשר למעמדו ותפקידו של יגרמן בחברות השונות. כל זאת, ברקע תיאורו של יגרמן על-ידי המעורבים בפרשה כ"מוציא והמביא" בקבוצת החברות, כ"בחור כריזמתי", "גאון" ובעל "אישיות כובשת". כך, בהודעותיו לפני הרשות לניירות ערך מסר פלד כי "יגרמן הוא יותר מיועץ, הוא יד ימינו של ארל'ה גבעוני, הוא היזם המקורי של שני התהליכים... טל הוא הרוח החיה בפעילות של שתי הקבוצות... הרבה מעבר ליועץ, בפועל שאתה מנתח את העיסוקים שלו זה באמת הרבה יותר מיועץ, מכיוון שאין לו תפקיד ממוסד בחברות אז הוא מוגדר כיועץ" (ת/4א, עמ' 7-6) (ההדגשות הוספו וכך גם כל ההדגשות להלן בפרק זה, אלא אם צוין אחרת). עוד הוסיף פלד כי "טל יגרמן שם [בישיבות הדירקטוריונים – הבהרה], כי הוא המהות. הוא המוביל של המהויות... טל הוא בעמדה של מנהל מוביל בחברה. מרבית הנושאים נגררים אחריו... הוא האיש שמוביל את הקבוצה" (ת/4ב עמ' 4, 14). ראיה נוספת בדבר מעמדו ותפקידו של יגרמן בחברות השונות מצא בית המשפט במסמך "נהלי דיווח", בו הנחה פלד את נושאי המשרה בחברות הקבוצה כי על כל דיווח לרשויות לעבור את אישורה של "הנהלת הקבוצה והיועצים המשפטיים שלה". רשימת "הנהלת הקבוצה" כוללת על-פי המסמך גם את יגרמן עצמו (ת/1191; ת/1292) (להלן: מסמך נהלי הדיווח). מכך למד בית המשפט לא רק על היותו של יגרמן נושא משרה בקבוצה, אלא יותר מכך, על הכפפתם של נושאי המשרה השונים לפיקוחו ומרותו בתחומים שהם בליבת אחריותם. בדומה, גם גבעוני מסר בהודעותיו לפני הרשות לניירות ערך כי יגרמן הוא שניהל בפועל את הכספים בקבוצה (ת/1ב עמ' 16-14). בנוסף, לדוגמא, העיד גבעוני בחקירתו הנגדית כי מעמדו של יגרמן בפויכטונגר תעשיות היה גבוה מזה של אבי וינטר (להלן: וינטר) שהיה סמנכ"ל הכספים בפויכטונגר תעשיות: "המעמד של טל היה מעליו, היה הרבה יותר
--- סוף עמוד 61 ---
חזק ממנו (פרוטוקול הדיון מיום 24.12.2009, עמ' 5126). עוד למד בית המשפט על תפקידו המרכזי של יגרמן בקבוצת החברות מעצם העובדה שהוא החזיק באופן קבוע פנקס שיקים של משב ופויכטונגר תעשיות (ת/301; ת/374).
159. לפני בית המשפט המחוזי העידו בנוגע לתפקידו ומעמדו של יגרמן גם נושאי משרה פורמאליים בחברות הקבוצה. רו"ח יצחק ראט (להלן: ראט) – שהיה דירקטור מקרב הציבור בפויכטונגר תעשיות במועדים הרלוונטיים – וחנוך רגב (להלן: חנוך) – שהיה גזבר הקבוצה – העידו כי הגם שיגרמן הוצג כ"יועץ של בעל השליטה", הוא תיפקד בפועל כסמנכ"ל הכספים בקבוצה, חילק הוראות והפעיל את המערכת הפיננסית של החברה (פרוטוקול הדיון מיום 18.10.2006, עמ' 231; פרוטוקול הדיון מיום 21.5.2007, עמ' 532). דברים דומים העיד גם אבי רגב (להלן: רגב) שתפקידו הוגדר כסמנכ"ל הכספים של קרן פלד. רגב העיד כי יגרמן היה זה שהפעיל את הסמכויות המהותיות של סמנכ"ל הכספים, בעוד שתפקידו שלו נותר טכני ועסק בחלק השולי של תפקיד סמנכ"ל הכספים. נדמה כי עדותו הנחרצת של רגב בעניין זה מדברת בעד עצמה: "בכל הקבוצה היה ידוע שנושא הכספים, מנהל הכספים הראשי וכולם זה טל יגרמן. כל הצד של הכספים. כל משא ומתן מול הבנקים, כל קשר. הכל היה באמצעות טל יגרמן... בהגדרה שאני מבין את התפקיד של מנהל כספים של הקבוצה היה טל יגרמן". בהמשך עדותו אף הגדיר את יגרמן כ"מנהל הכספים ברמה הכי בכירה של כל הקבוצה" (פרוטוקול הדיון מיום 25.9.2007, עמ' 1577 ו-1579). גם יצחק שנהב, שהיה כזכור סמנכ"ל הכספים במשב ולאחר מכן בכל קבוצת פויכטונגר תעשיות העיד כיצד רוקָן תפקידו מהפונקציות המהותיות הקשורות בו, באופן שהטיפול באשראי ובמימון ובקשר עם הבנקים בוצע על-ידי יגרמן. שנהב הוסיף בעדותו כי "תפסתי אותו [את יגרמן] כבעל הבית... מכיוון שיגרמן היה אומר לי משהו זה היה במפורש בשם ההנהלה" (פרוטוקול הדיון מיום 17.10.2007, עמ' 1700 ו-1704). עוד עמד בית המשפט המחוזי על עדותו של וינטר, שהיה כאמור סמנכ"ל הכספים בפויכטונגר תעשיות, אלא שבשונה מרגב ושנהב, לא השלים וינטר עם ריקון תפקידו מתוכן והתפטר. לפני בית המשפט הוצג מכתב ההתפטרות שהגיש וינטר לגבעוני – יחד עם העתק לפלד – שם תיאר בזמן אמת כיצד הסכם ההלוואה שנחתם בין פויכטונגר תעשיות ובין יגרמן (הסכם שכונה, כזכור, גם "הסכם למתן שירותים") מותיר את תפקידו הלכה למעשה בלא תוכן וסמכויות, וכך נכתב: "במסגרת ההסכם עם טל יגרמן הועברו מרבית תחומי האחריות והסמכויות שהיו לי כסמנכ"ל כספים אליו... אם ייחתם ההסכם הרי שתפקידי נותר חסר תוכן וברור שלא אוכל להמשיך ולשאת את התואר של סמנכ"ל הכספים... האפשרות היחידה להמשך העסקתי הינה ביטול הסכם הייעוץ עם מר טל יגרמן או פיטוריי. המצב בו אני עדיין נושא (כלפי הציבור והרשויות) באחריות