נושא משרה: מונח משותף לדין האזרחי ולדין הפלילי
169. לא אחת עשויה לשמש הגדרתו של מונח פלוני הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי. אחת הדוגמאות הפשוטות והמובהקות לכפילות האמורה נסבה על העוולה והעבירה של פרסום לשון הרע, הקבועות בסעיפים 6 ו-7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. כידוע, הדומה בין השתיים הוא כי על דבר הפרסום הפוגע להוות "לשון הרע" בכדי שיבוא בגדרו של החוק. אלא שהפרשנות הניתנת ליסוד "לשון הרע" במסגרת העבירה הפלילית היא זהה לזו הניתנת ליסוד זה במסגרת העוולה האזרחית (זאת, בצירוף יסוד ה"כוונה לפגוע" הנדרש כיסוד נוסף בלשון החוק עצמה. ראו למשל: רע"פ 9818/01 ביטון נ' סולטן, פ"ד נט(6) 554, 600 (2005) (להלן: עניין ביטון); אורי שנהר דיני לשון הרע 84-79 (1997); ש"ז פלר "'בכוונה לפגוע' – כסימן ייחוד של העבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה‑1965, גישה פרשנית – עד היכן ועל סמך מה? ע"פ 677/83" משפטים יז 439, 440 (1988)). על-כן, אופן הפרשנות הדומה למונח המשותף לשני תחומי המשפט איננו מרחיב או מצר את גבולותיו של הדין הפלילי, אלא שהוא מתבקש מלשונו הפשוטה של החוק ומן ההרמוניה של השיטה הנורמטיבית. כך, הבחנתה של העבירה בדבר פרסום לשון הרע מן העוולה של פרסום לשון הרע, איננה נעשית על-ידי פרשנותו המצמצמת של המונח "לשון הרע" במסגרת הדין הפלילי, כי אם באמצעות לשון החוק – למשל, באמצעות היסודות הנוספים בדבר הכוונה לפגוע ואופן הפרסום – ובאמצעות העקרונות הכלליים של הדין הפלילי וזיהוי האינטרסים השונים עליהם נועדה הפללת המעשה להגן.
--- סוף עמוד 67 ---
170. כך גם בענייננו. אופן פרשנות המונח "נושא משרה" הוא זהה בדין האזרחי ובדין הפלילי, אלא שההבחנה בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי בהקשר הנוכחי עשויה להיות נעוצה בעקרונות ובאינטרסים נוספים המוגנים על-ידי מערכות הדין השונות, ולא על-ידי אופן פרשנות שאיננו הרמוני לביטוי המשותף. בהתאם לכך, אין בידינו לקבל את טענתו של יגרמן, לפיה שגה בית המשפט המחוזי כאשר עשה שימוש באופן שבו פורש המונח "נושא משרה" בדין האזרחי. המונח "נושא משרה" שואב את תכניו גם מן המשפט האזרחי ומצויים בו אלמנטים שלובים, מכאן ומכאן, הן מן הדין האזרחי והן מן הדין הפלילי מושא דיוננו. לכן, אין כל מניעה כי לצורך פרשנות המונח "נושא משרה" יעשה בית המשפט שימוש באופן שבו פורש מונח זה בפסיקה הנוגעת למקרים אזרחיים, על-מנת לעמוד על פרשנותו הראויה של המונח בהתאם לתכלית ולשון החוק, בשילוב המטען האזרחי והפלילי המתלווה למונח זה (ראו למשל: דנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל, פסקאות 90-86 (23.5.2011) (להלן: עניין פרי); עניין רויטמן, בפסקאות 9-8 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה).