171. מובן כי אין בדברים אלו כדי ללמד כי תמיד תהא אחידות באופן שבו יתפרש מונח בתחומי משפט שונים או בהקשרים שונים (ראו למשל: דנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817, 829-828 (1998)). על פרשנות המונח להטען גם בתכליות המובחנות אותן מבקשת הנורמה הפלילית להגשים, תוך שיש מקום להנחה מסוימת לפיה יש לפרש את אותו הביטוי בחוקים שונים באופן הרמוני, ויפים לעניין זה דבריו של השופט י' זמיר:
"מבחינה עקרונית, כל ביטוי יש לו משמעות מיוחדת בהקשר מסוים, לפי אותו הקשר. לפיכך, המשמעות של אותו ביטוי עצמו עשויה להשתנות מהקשר להקשר, לפי הסביבה שבה הביטוי חי, לפי התכלית של החוק שבו הוא משובץ ולפי שיקולים פרשניים אחרים" (בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63, 97 (1997)).
ובהמשך:
"אמנם ראוי לשאוף להרמוניה בפרשנות החקיקה. בהתאם לכך עדיף בדרך-כלל לתת פירוש אחד לביטוי אחד גם כשהוא מופיע בחוקים אחדים. פיצול האישיות, כך שאדם ייחשב "עובד" בהקשר אחד ולא ייחשב "עובד" בהקשר אחר, יוצר קושי רעיוני, שיכול להתפתח גם לקושי מעשי, הן מבחינתו של אותו אדם והן מבחינתם
--- סוף עמוד 68 ---
של אחרים. כדי להימנע מקושי זה, יש מקום להנחה פרשנית, אולי אף הנחה חזקה, כי אותו ביטוי המופיע בחוקים שונים מתפרש באותו מובן" (שם, בעמ' 98).
172. למותר לציין, כי אף במידה וקיימת חפיפה בין הפרשנות האזרחית שיש ליתן למונח "נושא משרה" לבין זו הפלילית, ודאי שאין משמעות הדבר כי רף האחריות הוא זהה. ברי כי השינויים המחויבים בין הדין הפלילי לבין זה האזרחי עומדים בעינם, תמיד (לבחינה דומה של פרשנות המונח "עובד הציבור" ברקע הפרשנות האזרחית ותוך שקילת התכליות המיוחדות של הדין הפלילי בנסיבות העניין ראו: עניין כהן, בעמ' 699-695). בשים לב לכל אלה, נפנה כעת לבחינת פרשנות המונח "נושא משרה", תוך הסתייעות באופן שבו פורש מונח זה גם בדין האזרחי.
פרשנותה הלשונית של הגדרת המונח "נושא משרה" בחוק החברות והיחס לפרשנות הלשונית שניתנה להגדרה שבפקודת החברות בעניין רכטר
173. מושכלות יסוד הם כי תחילתו של כל מסע פרשני היא בלשון החוק. כך הוגדר המונח "נושא משרה" בסעיף 1 לחוק החברות בתקופה הרלוונטית:
"נושא משרה – דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקי ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי".