261. בתשובתה תומכת המדינה את יתדותיה בקביעותיו של בית המשפט המחוזי. אשר לטענה בדבר זמניותו של מינוי בעלי התפקידים בפויכטונגר תעשיות, טוענת המדינה כי דרך המינוי אינה חשובה, וכי הוּכחה שליטה מעשית מוחלטת של משב בניהול ענייני החברה. לעניין זה נטען כי עצם ההחלטה שלא לכנס את האסיפה הכללית לשם אשרור המינוי מלמדת על שליטת משב. אשר לטענה בדבר אי-קבלת החלטות מסויימות באסיפה הכללית נטען כי לא הוכח באופן פוזיטיבי שהחברה לא הצליחה להעביר החלטות. עוד מצביעה המדינה על כך שלעניין עסקאות עם בעלי עניין נחשב גם מי שמחזיק ב-25% מאמצעי השליטה בחברה כבעל שליטה, בהתאם לסעיף 268 לחוק החברות, ובעקבות זאת ברור כי יתכנו מצבים בהם החלטות מסויימות הוא לא יצליח להעביר, מאחר שאיננו מחזיק ברוב הקולות בחברה. לעניין אופציית הפוט למוכרי מניות פויכטונגר תעשיות טוענת המדינה כי מתווה העסקה נבחר במיוחד כדי להיפטר מהצורך בהצעת רכש. עם זאת, תנאי העסקה סוכמו מראש בין הצדדים, ננקטו אמצעים קפדניים לישומה, ולא היתה אי-וודאות ביחס למימושה של האופציה בסופו
--- סוף עמוד 106 ---
של דבר. המדינה גם מבקשת לדחות את טענת יגרמן לפיה בעלי המניות שמהם רכשה משב את מניות פויכטונגר תעשיות (ובראשם עזי פויכטונגר), לא נחשבו לבעלי שליטה כאשר החזיקו במניות שנמכרו למשב. בהקשר זה, המדינה מפנה לכך שההחזקה המצטברת של בעלי המניות המוכרים נוצרה אד-הוק לצורך המכירה, וכי בעל המניות העיקרי החזיק בעת ההיא רק 17% מהמניות.
262. בסוגיה זו דעתנו כדעת המדינה. כמפורט לעיל, בית המשפט המחוזי הכריע את אשר הכריע על סמך ראיות שונות ומגוונות, מהן עולה תמונה ברורה. משב מינתה את אנשי שלומה לכל שדרת הניהול הבכירה בפויכטונגר תעשיות. גם אם תואר המינוי היה זמני, מצב הדברים היה ברור ועלה בקנה אחד עם מתווה ההשתלטות על הקבוצה. לא הובאו די ראיות בדבר אי-כינוס האסיפה הכללית לאישור המינוי ועל הסיבה לכך, אולם ברור כי הדבר נעשה על דעת הדירקטוריון, אשר היה כולו כאמור בשליטת משב. לעניין זה נזכיר את פרוטוקול הישיבה שנערכה במשרדי בסט בית ביום 3.9.2001 (ת/48) בנוכחות גבעוני, יגרמן, פלד, עזי פויכטונגר ואחרים, בה אחת המשימות תוארה כ"הימנעות מאסיפות כלליות לאישור מכירת הפעילויות של משב מיאב ובסט בית לפ.ת [הכוונה לפויכטונגר תעשיות – הבהרה]". מעבר למשמעות הספציפית, הדבר מראה בבירור כי המערערים היו מודעים לחשיבות הטמונה בקיומה של אסיפה כללית, ובאופן מחושב החליטו כי יש אסיפות כלליות שעדיף שלא לכנסן. כמוגדר בחוק ניירות ערך, הזכות למינוי דירקטורים היא אמצעי שליטה מרכזי. הדבר גם מוכח בפעילותה היומיומית של החברה, בעצם יכולתו של גבעוני לתת הוראות אופרטיביות למנהלי החברות בדבר שיתוף הפעולה העסקי בין חברות הקבוצה. נזכור, כי כפי שנסקר לעיל, סכנה זו של "שוק הון פנימי" בין חברי הקבוצה והקצאת משאבים שלא מטעמים כלכליים היא אחת מהסכנות העיקריות הגלומות במבנה פירמידאלי. סבורנו כי בכך לא הוכחה רק יכולת שליטה, אלא גם קיומה של שליטה בפועל של משב בפויכטונגר תעשיות באותה נקודת זמן.