--- סוף עמוד 942 ---
נזכיר, כי ביחס לאישום זה, הורשע שמחיוף גם בעבירה של הלבנת הון. בית משפט קמא לא נימק בהרחבה את הרשעתו של שמחיוף בעבירה זו, וגם שמחיוף לא העמיד טיעון משמעותי בעניין זה. בכל מקרה, לא מצאתי עילה להתערבות במסקנתו של בית משפט קמא ביחס לעבירה זו, שכן כפי שטענה המדינה בסיכומיה לבית משפט קמא, בכך שפנה עם ההמחאות לגמ"ח "קרן ברכת משה", ניסה שמחיוף להסוות את כספי השוחד שהועברו אליו, ובכך עבר על הוראות סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
ביחס להמחאות הסדרה השנייה סברתי, בניגוד לבית משפט קמא, כי התשתית הראייתית אינה מוכיחה מעבר לספק סביר את אשמתו של שמחיוף. כזכור, התשתית הראייתית בעניין ההמחאות מהסדרה השנייה אינה כוללת ראיות לכך שהמחאות אלה אכן עברו תחת ידיו של שמחיוף, וממילא לא הוכח כי רבין או דכנר מסרו לו המחאות אלה. בנסיבות אלה, ונוכח התשתית הראייתית שהונחה בעניינו של שמחיוף, סברתי כי ישנה אפשרות, ולו דחוקה, שהמחאותיו של דכנר הועברו לרב נתניאן בנסיבות שאינן קושרות את שמחיוף לפעילות פלילית, אף אם הוא אכן הגורם שחיבר בין דכנר לבין הרב נתניאן. בעניין זה, ייתכן גם שהיעדר חקירה נגדית אכן פגע בהגנתו של שמחיוף, שכן כך נמנעה ממנו האפשרות לנסות ולבסס קשר אחר בין דכנר לבין הרב נתניאן.
נוכח כל האמור, אציע לחבריי להותיר על כנה את הרשעתו של שמחיוף בעבירות שיוחסו לו בגין המחאות הסדרה הראשונה, ולזכותו מן העבירות שיוחסו לו בגין המחאות הסדרה השנייה.
הערעור על גזר הדין
28. כזכור, שמחיוף הורשע בבית משפט קמא בשתי עבירות של לקיחת שוחד בסך כולל של 165,000 ש"ח ועבירה של הלבנת הון. בית משפט קמא קבע, כי מתחם הענישה בעניינו של שמחיוף נע בין שנתיים לחמש שנים, וכי הקנס המקסימאלי הראוי בנסיבות העניין עומד על 600,000 ש"ח. לבסוף הושתו על שמחיוף העונשים הבאים: עונש מאסר לתקופה של חמש שנים, מתוכן שלוש שנים וחצי לריצוי בפועל; קנס בסך 300,000 ש"ח; וחילוט רכוש בשווי של 165,000 ש"ח.
בקביעת מתחם העונש ההולם בעניינו של שמחיוף התחשב בית משפט קמא בכך שבסופו של יום לא ניתן היה לקבוע כי השוחד שקיבל הוביל אותו "לפעול למתן הקלות והטבות ליזמי פרויקט הולילנד, תוך סטייה ברורה מן השורה" (פסקה 99 לגזר
--- סוף עמוד 943 ---
הדין). כן נשקלה הטענה, כי לפי גרסתו של דכנר, שמחיוף התחלק בסכומי השוחד עם פולק ולא ניתן לקבוע איזה חלק מסכום השוחד נותר בידיו של שמחיוף בסופו של יום.
בבואו לקבוע את עונשו של שמחיוף בתוך המתחם, עמד בית משפט קמא על הפגיעה שספגה משפחתו בעקבות חשיפת הפרשה ועל כך שהרשעתו פגעה במעמדו ובשמו בקרב הציבור אותו שירת במשך שנים. בית משפט קמא עמד גם על כך ששמחיוף ודאי יתקשה להשתקם מבחינה מקצועית לאחר שחרורו ממאסר. בית משפט קמא סבר, כי יש לשקול לזכותו של שמחיוף גם את חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים כמו גם את העובדה שזוכה מחלק מהאישומים שיוחסו לו. לבסוף, בית משפט קמא התייחס גם לדבריהם של עדי האופי שבאו לדבר בזכותו של שמחיוף. מנגד, בית משפט קמא עמד על חומרת המעשים בהם הורשע שמחיוף אשר נטל לעצמו שוחד למען בצע כסף ותו לא. בית משפט קמא זקף לחובתו של שמחיוף את העובדה שהוא לא קיבל אחריות למעשיו ואף בחר לשתוק ולכזב בחקירותיו במשטרה.
נוכח כל האמור, הושתו על שמחיוף העונשים שפורטו לעיל.
29. בערעורו טוען שמחיוף כי עונשו מחמיר יתר על המידה בנסיבות ואף סוטה לחומרא ממדיניות הענישה ההולמת בכגון דא. שמחיוף טוען, כי בית משפט קמא שגה בכך שקבע שבמועד פירעון של כל המחאה והמחאה שקיבל התגבשה אצלו החלטה ליטול שוחד, שכן הרשעתו אינה בגין כל המחאה שנפרעה אלא בגין קבלתן של סדרות ההמחאות כולן. עוד טוען שמחיוף, כי נדרש היה להעניק משקל משמעותי יותר לקביעת בית משפט קמא כי לא הוכחה סטייה מהשורה בעניינו. לבסוף טוען שמחיוף, כי בגזירת הדין בעניינו לא ניתן משקל לנסיבותיו הרפואיות הייחודיות שעלולות להפוך את מאסרו לקשה אף יותר. שמחיוף טוען גם כלפי עונש הקנס והחילוט שהושתו עליו. לטענתו, הקנס שהושת עליו סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הנוהגת. עוד טוען שמחיוף, כי בית משפט קמא לא נתן דעתו למצבו הכספי הקשה, כפי שנדרש היה לעשות. לטענתו, תשלום הקנס בצירוף החילוט יפגע קשות בבני משפחתו הסמוכים על שולחנו. שמחיוף טוען, כי מאז חשיפת הפרשה הוא התקשה למצוא פרנסה קבועה כך שמצבה הכלכלי של משפחתו קשה ממילא, ואילו הקנס והחילוט יקשו עליה עד כדי שלא יוותרו לבני המשפחה אמצעי מחיה או מקום מגורים.
--- סוף עמוד 944 ---
דיון והכרעה – הערעור על גזר הדין
30. כמפורט לעיל, לדעתי, יש לזכות את שמחיוף מהעבירות שיוחסו לו בקשר עם המחאות הסדרה השנייה, וסבורני כי נתון זה מחייב גם התערבות בעונש. נראה, כי בבואו לגזור את דינו של שמחיוף, בית משפט קמא העניק משקל למכלול נסיבות עניינו של שמחיוף, ובכלל זאת, גם לכך ששמחיוף קיבל שוחד בשני מקרים שונים. כלומר, לזיכויו של שמחיוף מאישום נוסף משמעות לעניין עונשו, וזאת גם בגלל שעתה מיוחס לו מקרה בודד של שוחד ולא קשר מושחת מתמשך, וההתערבות לא נדרשת אך בשל כך שחל שינוי בסכום השוחד הכולל שקיבל.
ברי, כי אין בכך להפחית מחומרתו של מעשה השוחד הבודד. בית משפט קמא עמד בגזר הדין על הערך המוגן שנפגע כאשר עובדי ציבור מקבלים שוחד בקשר עם עבודתם ואין אלא להצטרף לדברים ברורים אלה שעליהם הוסיפו גם חבריי. עם זאת, סבורני כי מאחר שבגזירת עונשו של שמחיוף ניתן משקל גם לכך ששמחיוף רקם קשר מושחת ומתמשך עם רבין ועם דכנר, יש עתה לתת משקל לקביעה כי לא ניתן להוכיח שאכן היה מדובר בקשר מתמשך, כלומר כזה שנמשך מעבר למקרה אחד (וראו בדומה פסקה 6 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן בעניין אולמרט). זאת ועוד, בית משפט קמא סבר גם כי יש להתחשב גם בכך שבסופו של יום שמחיוף זוכה ממקצת האישומים שיוחסו לו. מכאן, שנודעת משמעות גם לזיכויו הנוסף במסגרת הערעור.
31. אם כן, עונשו של שמחיוף בגזר הדין נגזר על בסיס מערכת נסיבות מסוימת. משמערכת נסיבות זו השתנתה והיא מציירת עתה תמונה חמורה מאוד, אך עדיין חמורה פחות מזו שהצטיירה בפני בית משפט קמא, הרי שיש ליתן לדברים ביטוי גם בעונשו של שמחיוף.
מלבד שמחיוף הורשעו בפרשה זו עובדי ואנשי ציבור נוספים שנקבע לגביהם כי נטלו לעצמם שוחד: מהנדס העיר ירושלים לשעבר, מר אורי שטרית (המערער בע"פ 5076/14) ראשי העיר ירושלים בעבר – מר אהוד אולמרט (המערער בע"פ 5270/14) ומר אורי לופוליאנסקי (המערער בע"פ 5669/14), שנטען לגביו כי קיבל שוחד גם במסגרת תפקידים בכירים אחרים שמילא בעיריית ירושלים. אציין, כי אינני סבור שניתן ללמוד מעניינם של נאשמים-מערערים אלה לעניינו של שמחיוף, שכן הוא נבדל מהם במספר רכיבים. ראשית, אף ששמחיוף נשא בתפקידים בכירים בעיריית ירושלים, כפי שפורט לעיל, ברי כי מעמדם, ומכאן גם יכולת השפעתם, של לופוליאנסקי ואולמרט, היו גבוהים מאלו של שמחיוף ולכך נודעת משמעות (ראו, למשל, ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד
--- סוף עמוד 945 ---
(2) 721, 835 (2000)). שנית, שמחיוף הורשע בלקיחת שוחד במקרה אחד, בעוד שחלק מהנאשמים-המערערים הנזכרים לעיל, התקשרו עם דכנר במערכת מסואבת וממושכת, ובעניינו של שטרית אף שיטתית, של תשלומי שוחד. גם הסכומים שנקבע כי חלק מנאשמים-מערערים אלה שלשלו לכיסם (או לטובת מטרות אחרות), גבוהים מאלה בהם הורשע שמחיוף, בפרט לרקע הטענה ששמחיוף התחלק בכספי השוחד עם פולק.
נוכח האמור, סבורני כי יש להעמיד את עונש המאסר בפועל בעניינו של שמחיוף על תקופה של 18 חודשים, בניכוי ימי המעצר. עונש המאסר המותנה יופחת לתקופה של 12 חודשים בתנאים שנקבעו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.
32. הדברים שנאמרו ביחס לסיבות שבגינן יש להתערב בעונשי המאסר של שמחיוף נכונים גם ביחס ליתר רכיבי העונש שהושת עליו. באשר לחילוט, כמפורט לעיל, בית משפט קמא הורה בעניינו של שמחיוף על חילוט רכוש בשווי של 165,000 ש"ח וזאת מכוח סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון. אף שבית משפט קמא ציין כי גובה החילוט נקבע בהתחשב בעונש המשמעותי שהושת על שמחיוף, ניתן להבחין שעונש זה זהה לסכום השוחד שבו הורשע שמחיוף בבית משפט קמא. בפסיקה הובעה העמדה כי עונש החילוט נועד, בין היתר, לשלול מן העבריין את הרווח הכלכלי שלמענו ביצע את העבירה (ראו: ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 260 (12.7.2010)). נוכח האמור, ובהתחשב בזיכויו של שמחיוף מאישום שעניינו לקיחת שוחד בסך של 70,000 ש"ח ובטענה כי שמחיוף התחלק בכספי השוחד עם פולק, אציע כי בעניינו של שמחיוף יחולט רכוש בשווי של 50,000 ש"ח.
33. באשר לסכום הקנס שהושת על שמחיוף. כזכור, בית משפט קמא קבע שהקנס המרבי ה"ראוי" בעניינו של שמחיוף הוא 600,000 ש"ח, וגזר על שמחיוף תשלום קנס בסך 300,000 ש"ח. בענייננו, לא הוברר כיצד נקבע קנס מרבי זה, כאשר סעיף 290(א)(1) לחוק העונשין קובע, כי בעניינו של עובד ציבור שלקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו יש להשית קנס ששיעורו פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד על 226,000 ש"ח, או קנס ששיעורו פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהושגה באמצעות העבירה – לפי הגבוה מביניהם. כלומר, בעניינו של שמחיוף ניתן היה לקבוע קנס מרבי גבוה יותר. סבורני, כי לדברים יש משמעות, שכן עונשי הקנס המרביים נקבעו בזיקה לתכליתם – פגיעה בכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירות ועונשי הקנס שנגזרים בפועל מושפעים בוודאי מהקנס המרבי שניתן להטיל. לצד זאת, יש לזכור כי עונש הקנס אינו עומד לבדו בעניינו של שמחיוף והוא מצטרף לעונש
--- סוף עמוד 946 ---
מאסר בפועל ולחילוט רכוש. בהתחשב בעונשים אלה מזה ובתכלית עונש הקנס מזה, אציע להעמיד את סכום הקנס שיושת על שמחיוף על 180,000 ש"ח. יודגש, כי בקביעת סכום הקנס הבאתי בחשבון גם את טענותיו של שמחיוף לעניין מצבו הכלכלי הקשה והפגיעה הכלכלית הצפויה במשפחתו.
34. סוף דבר, אם תשמע דעתי יזוכה שמחיוף מן העבירות שיוחסו לו בקשר עם האישום שעניינו המחאות הסדרה השנייה. כמו כן, אם תשמע דעתי ישונו העונשים שהוטלו על שמחיוף כמפורט להלן: 18 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ו-12 חודשי מאסר על תנאי, שיופעלו בתנאים שנקבעו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי; חילוט רכוש בשווי 50,000 ש"ח, וקנס בסכום של 180,000 (או שלושה חודשי מאסר תמורתו).
ש ו פ ט
השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט ע' פוגלמן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' עמית:
אני מסכים.
ש ו פ ט
סיכום הערעורים
התוצאה לפיכך היא כדלקמן:
1. המערער בע"פ 4735/14 – הלל צ'רני
הערעור על הכרעת הדין מתקבל בחלקו פה אחד. המערער מזוכה מ-8 עבירות של מתן שוחד למתווך לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין. המערער מזוכה מעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין, וכן מעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. המערער מורשע פה אחד בעבירה אחת של מתן שוחד למתווך לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין. המערער מורשע ב-7 עבירות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין בגין 7 תרומות למוסדות "בית מלכה". המערער מורשע בעבירה אחת נוספת של מתן שוחד בגין תרומה ל"יד שרה", וזאת חלף הרשעתו בשלוש עבירות בגין תרומה זו.
הערעור על גזר הדין מתקבל בחלקו פה אחד. עונש המאסר יועמד על תקופה של 26 חודשים בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ו-10 חודשי מאסר על תנאי. חלף קנס בסך של 2,000,000 ש"ח יבוא קנס בסך של 500,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו. רכיב החילוט שנקבע בגזר הדין בבית המשפט המחוזי – מבוטל.
המערער יתייצב לשאת בעונשו בימ"ר ניצן ביום 15.2.2016 עד לשעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות. על המערער לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336.
--- סוף עמוד 948 ---
2. המערער בע"פ 4456/14 – אביגדור קלנר
הערעור על הכרעת הדין מתקבל בחלקו פה אחד. המערער מזוכה משתי עבירות של מתן שוחד למתווך לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין ומעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון בפרשת הולילנד. בפרשת הזרע, מזוכה המערער משתי עבירות של מתן שוחד למתווך לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין, ומורשע בשתי עבירות של מתן שוחד למתווך לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין ובעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.
הערעור על גזר הדין מתקבל בחלקו פה אחד. עונש המאסר יועמד על תקופה של 24 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו). חלף קנס בסך של 1,000,000 ש"ח יבוא קנס בסך של 200,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. חלף חילוט בסך של 500,000 ש"ח יבוא חילוט בסך של 300,000 ש"ח. ע ונש המאסר המותנה שנקבע בבית משפט קמא יעמוד בעינו.
המערער יתייצב לשאת בעונשו בימ"ר ניצן ביום 15.2.2016 עד לשעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות. על המערער לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336.