186. לבסוף, אתייחס בקצרה למוצג ת/479, שהוא תמליל השיחה מיום 29.3.2010 שהוקלטה בין מאיר רבין לעורכי דינו של דכנר, עו"ד יצחקניא ועו"ד סובל. בית משפט קמא ציטט מהתמליל את החלקים הבאים:
"רבין: הילל ידע שמשלמים כסף.
יצחקניא: נכון.
רבין: ברור, אנחנו לא מטומטמים, הילל ידע שהם משלמים כסף.
[...]
רבין: אתה רוצה לשמוע משהו?
יצחקניא: כן.
רבין: אמרתי להילל אתה תפסיק לסמוך על צביקה בעיניים עצומות, כשאתה תשב בכלא צביקה יבוא לבקר אותך וירוויח עליך כסף. אז תפסיק, תצא כבר מה... הוא הבעיה היא שהילל הוא נאיבי" (ת/479, עמ' 23).
בית משפט קמא קבע כי דבריו של רבין "ברורים, ואינם דורשים, למעשה, מיני פרשנויות. [רבין] ציין בבטחון את חלקו של [צ'רני] בתשלומי השוחד" (עמ' 112 להכרעת הדין). עוד ציטט בית המשפט מהתמליל:
"רבין: לא לא אבל אתה צריך להבין דבר אחד, החרא שעשינו זה לא הילל נתן לנו הוראות לעשות חרא.
[...]
יצחקניא: זה, הילל רק ידע ושילם.
רבין: הילל, שמואל היה אומר לו תשמע אני צריך היום X כסף
יצחקניא: למטרה Y,Y כסף למטרה K.
רבין: הילל הרבה דברים גם לא יודע" (ת/479, עמ' 24).
על בסיס האמור קבע בית המשפט: "לאמור, [רבין] ציין כי [צ'רני] לא היה האיש שחילק הוראות למי לשלם וכמה לשלם, [צ'רני] ידע על התשלומים ומימן אותם.
--- סוף עמוד 228 ---
אכן, גם אליבא ד[רבין] בשיחה מוקלטת, שלא בידיעתו, [צ'רני] לא תמיד ידע על הכל" (עמ' 113 להכרעת הדין). לאחר שציטט מעדותו של רבין בבית המשפט, סיכם בית המשפט את הממצא העולה ממוצג זה במילים הבאות: אמור מעתה, מוצג ת/479 משמש ראיה עצמאית להוכחת אחריותו של נאשם 1 להעברת הכספים לעד המדינה לצרכי תשלום שוחד. מוצג זה תומך תמיכה רבתית בעדות עד המדינה" (שם, ההדגשות הוספו – י"ע).
187. לטעמי, מסקנה זו, המבוססת על שני משפטים נקודתיים מתוך 34 עמודי התמליל, היא מרחיקת לכת ומתעלמת מהקשר הדברים הכולל. לאמיתו של דבר, עיון בתמליל במלואו מלמד כי אמירות רבות של רבין דווקא מכרסמות כרסום רבתי בגרסתו הכללית של דכנר ובחלקן אף מחזקות חלקים מגרסתו של צ'רני. רבין לא ידע שהוא מוקלט באותה שיחה, וניכר היה כי עורכי הדין יצחקניא וסובל מבקשים לחלץ מפיו ככל שניתן. רבין אמר שה"חרא" שדכנר ורבין עשו לא נעשו בהוראתו של צ'רני, ושצ'רני הרבה דברים לא ידע; שדכנר לקח כספים רבים לעצמו; שצ'רני לא ידע על כספים שדכנר לקח; שצ'רני כיסה לדכנר חובות לשוק האפור; שהחובות בשוק האפור לא היו קשורים בשום צורה לתשלומי השוחד; שצ'רני אינו חייב דבר לדכנר; שצ'רני אדם ישר שמילה אצלו זה "קודש קודשים"; שדכנר נישק את צ'רני מאה פעם על שהואיל לרכוש ממנו את זכויותיו בהסכם ההיפרדות; שדכנר מוציא מכתבים בלי הגבלה ושהוא "בעייתי במכתבים"; ושצ'רני האמין בדכנר שהיה עבורו "אורים ותומים".