מכל מקום, בניגוד לבית משפט קמא, איני סבור כי תוכן הדברים מוכיח קשר של שוחד צ'רני-קלנר-שטרית-אולמרט, ואיני סבור כי המסמך "מדבר בעד עצמו". לטעמי, דווקא הערכתו המסויגת של צ'רני כי "ככל שיש לנקות שולחן, האיש ינקה שולחן" וכי קלנר ימתין "עד אשר האיש יגיד לו שהכל מוכן – אם אמנם יש מה להכין", עשויה ללמד כי צ'רני כלל לא היה משוכנע שאולמרט יידרש "לנקות שולחן" או "להכין" דבר מה כלשהו. מה עוד, שלנוכח מסקנתנו כי באותה עת צ'רני כבר היה מודע לדרכי השוחד של דכנר, אין בהערכתו כי אולמרט עשוי "לנקות שולחן" כדי ללמד על "קשר של שוחד" שנרקם בין הצדדים בשנים עברו.
185. גם קביעת בית משפט קמא כי עצם העברות הכסף מדכנר לאולמרט וזקן, מאמתות ומבססות מעל ספק סביר את טענתו של דכנר כי הכספים הועברו בתיאום ובעצה אחת עם צ'רני – היא בבחינת היסק, שאינו שולל אפשרויות סבירות אחרות, ובראש ובראשונה, כי דכנר פעל בשיטותיו-שלו מבלי ליידע את צ'רני אודות הדברים. אף איני סבור כבית משפט קמא כי סירובו של צ'רני בחקירתו במשטרה להשיב לטענה שהוטחה בו כי מימן כספי שוחד לאולמרט, היא בבחינת "הודאה" של צ'רני במעשים. עיון בדבריו של צ'רני במשטרה (ת/492) מלמד כי באותן שורות ממש צ'רני הבהיר לחוקריו כי הוא משוכנע שאולמרט לא קיבל אגורה מדכנר באותו הקשר.
נציין כי תשובותיו של צ'רני לחוקריו ניתנו במענה לשאלות החוקרים בנוגע למוצג ת/28 (מיום 26.7.1999). במסמך זה, אשר נסב על סוגיית היטל ההשבחה, כתב דכנר לצ'רני כי הוא נפגש עם א' בנוגע להיטל ההשבחה וכי "ל-א' היתה עוד בקשה מסוימת – עליה אשוחח איתך מחר בבוקר או ביום ד' בבוקר" (דכנר העיד כי א' הוא אולמרט וכי צ'רני ידע זאת – פרוטוקול, עמ' 113). ודוק: שלא כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא (עמ' 114), צ'רני לא אישר את "מעורבותו ומודעותו" למוצג זה, אלא השיב לחוקריו כי הוא מניח שהוא ראה אותו (שכן המסמך נתפס במשרדו) (ת/492 שורה 284). בהמשך צ'רני אמנם התייחס לתוכן המסמך וניסה לפרש את האמור בו, אולם במענה לשאלת החוקרים הדגיש כי לא אמר שראה את המסמך בזמן אמת, אלא
--- סוף עמוד 227 ---
שהוא משער כך (שם, שורה 369). ההגנה אכן טענה מאוחר יותר כי מסמך זה פוברק על ידי דכנר (סיכומיה בבית משפט קמא, סעיף 80). אין לכחד כי תוכנו של המסמך ונימת הדברים – ככל שלא פוברקו – מעוררים חשד, הן בנוגע להתנהלות הצדדים בסוגיית היטל ההשבחה, הן בנוגע לטיבה של מערכת היחסים מול אולמרט. עם זאת, בהתחשב בכך שבית משפט קמא לא מצא להתייחס לתוכנו של המוצג בגדרי הכרעת דינו לגבי צ'רני, זולת אזכור מספר המוצג, איני רואה צורך להידרש למחלוקת בדבר אותנטיות המסמך. מכל מקום, בהקשר הדברים, אין לראות במענה של צ'רני "אין תגובה" משום הודאה מצדו במתן שוחד לאולמרט.