ניתן לראות כי בסך הכל הועברו לחברת אמיאור בשנה זו 3,913,000 ש"ח בצירוף מע"מ בסך 711,754 ש"ח. אין חולק כי כנגד סכומים אלה הוציא דכנר חשבונית [ת/151] רק בשנת 2007 עם כריתת הסכם ההיפרדות, וכי צ'רני נאות לשלם עבור דכנר את סכום המע"מ בשנית [נ/230].
193. דכנר ניסה לפרט כמה מתוך הסכומים המופיעים בטבלה הם שוחד וכמה הם לגיטימיים. כך, לדוגמא, לגבי הסכום הראשון מיום 19.1.2004 בסך 572,000 ש"ח (כ-130,000$), טען דכנר כי מדובר בתשלום שכר טירחה עבור חודשים ינואר ויוני 2004
--- סוף עמוד 233 ---
(100,000$) בתוספת 30,000$ שהם שוחד (לדברי דכנר, הוא ביקש מצ'רני שיקדים לו את שכר הטירחה של חודש יוני לחודש ינואר (פרוטוקול, עמ' 232). (לפירוט יתר הסכומים בטבלה ראו בעמ' 91 להכרעת דינו של בית משפט קמא). עוד טען דכנר כי חלק מהתיאורים המופיעים בטבלה לצד התשלומים, כגון "עמלת משקיעים", הם פיקטיביים. לדבריו, "עמלת משקיעים זה מושג שהמציא בשעתו מר צ'רני, בשעתו לא היו משקיעים ולא מתעניינים בשום דבר... לכן כל ארבעת התשלומים המופיעים כאן, כולם תשלומי שוחד" (פרוטוקול, עמ' 261-260). עם זאת, בנוגע לחלק מהסכומים טען דכנר כי הם לגיטימיים, כגון שני התשלומים בסך 195,000 ש"ח מיום 25.4.2004 ומיום 2.5.2004, לגביהם טען כי מדובר בבונוס.
בסיכומו של דבר, דכנר טען כי הסכום ששולם לו מעבר לשכר טירחתו בשנה זו הסתכם ב-947,245 ש"ח, והוא המשקף את סכומי השוחד [ת/139, אשר לטענת ההגנה נערך על ידי דכנר בעת חקירתו במשטרה]. בהתאם לדבריו, האשימה המדינה את צ'רני בכתב האישום בתשלום שוחד בסכום זה. יצויין, עם זאת, כי בבית משפט קמא טענה המדינה כי מנתוני הולילנד תיירות משנת 2004 עולה כי הסכום שניתן לדכנר מעבר לשכר טירחתו בשנה זו, היה אף גבוה יותר והסתכם ב-2,552,520 ש"ח. לפיכך, המדינה – בהמשיכה את קו הטיעון של דכנר כי כל התשלומים שניתנו לו מעבר לשכר הטירחה הם שוחד – ביקשה להרשיע את צ'רני במלוא הסכום, אף שכאמור הואשם בכתב האישום בסכום נמוך יותר.
194. בית משפט קמא עמד בקצרה על חלק מהקשיים הטמונים בגרסתו של דכנר, כפי שצפו ועלו בחקירתו הנגדית. כך, למשל, במכתב שכתב דכנר בחודש יולי 2004 לארז ודניאלה [רואה החשבון ומנהלת החשבונות של חברותיו] נאמר כי שכר הטירחה עבור ינואר-מרץ 2004 הוקדם ושולם לו כבר בשנת 2003 [נ/219], מה שאינו מתיישב עם האופן בו פירש ו"פיצל" דכנר את הסכומים בטבלת האקסל. בתשובה לכך טען דכנר כי "רימיתי כל הזמן את מנהל החשבונות בקשר לתשלומי השוחד שקיבלתי מהלל" (פרוטוקול, עמ' 2331). דא עקא, שהיה זה דכנר עצמו שביקש מצ'רני להקדים לו את שכר טרחתו עבור חודשים ינואר-פברואר 2004 (נ/220 מיום 1.12.2003). דכנר אף לא ידע להסביר מדוע שיקר למנהל החשבונות שלו ותיאר באופן כוזב גם תשלומים שלשיטתו הם לגיטימיים, כגון שני התשלומים בסך 195,000 ש"ח המוזכרים לעיל [נ/219 הנ"ל]. על כך השיב דכנר כי אינו יודע וכי אינו יכול לזכור (פרוטוקול, עמ' 2336).