באשר לטענת קלנר, כי ממילא אין לייחס משמעות יתרה לכך שלא הוצאו חשבוניות פסק בית משפט קמא כדלקמן:
"חברה ציבורית הגונה ומהוגנת אינה 'עוברת דף' ועומדת בתוקף על קבלת חשבוניות בסכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים. חשבוניות שתאפשרנה לחברה, בין היתר, להזדכות בהתאם אצל רשויות המס".
בית משפט קמא קבע, כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה ש"באותם ימים" קיבל דכנר שכר חודשי מפולאר נדל"ן ולא עלתה כל דרישה לקזז משכר זה את חובו לחברה או לדחות את התשלומים עד אשר דכנר יעמוד בחובתו להוציא חשבוניות.
לא הובהר מדוע נשכרו שירותיהם של דכנר ורבין בעניין כתב ההרשאה ולא הובאו ראיות באשר לעבודה שביצעו
13. בית משפט קמא קבע, כי בפי קלנר לא היה הסבר טוב לכך ששירותיהם של דכנר ורבין נשכרו בעניין כתב ההרשאה. הוסבר, כי לפי עדותו של קלנר וכן לפי דבריו בחקירתו במשטרה, על המינהל היה להעניק להזרע כתב הרשאה לתכנון "בלי טובות"
--- סוף עמוד 293 ---
נוכח התחייבויות קודמות, והעיכוב במסירת כתב ההרשאה נבע מעניינים טכניים. אם כך הדבר, נאמר בהכרעת הדין, הרי שלא היה צורך לשכור את שירותיו של דכנר ובטח לא בתמורה לסכום כה משמעותי. עוד הוסבר, כי ממילא לא עלה בידי קלנר או רבין להוכיח כי דכנר ורבין ביצעו עבודה כלשהי בקשר עם כתב ההרשאה או שנשכרו שירותיהם של יועצים באופן שהיה בו להצדיק את סכום "העתק" ששולם להם. קלנר טען, כי אחת הסיבות לכך ששירותיו של דכנר נשכרו בעניין כתב ההרשאה היא שמשרד י' ארנון "התעייף" מהטיפול בנושא ומה גם שבעקבות חילופי כוח אדם, התעוררו ספקות לגבי יכולתו של המשרד לקדם את הנושא מול המינהל. בית משפט קמא דחה הסבר זה בין היתר בקבעו כי הדבר אינו מתיישב עם העובדה שהחוזה עם משרד י' ארנון היה על בסיס הצלחה, כך שהיה להם אינטרס ברור לקדם את הנושא.
המפנה בעמדת המינהל ביחס לכתב ההרשאה
14. בית משפט קמא קבע, כי הצטברותן של נסיבות האופפות את ההתקשרות עם דכנר ובהמשך את קבלת כתב ההרשאה לתכנון מתיישבות עם גרסתו של דכנר. נושא כתב ההרשאה טופל במשך שנים על-ידי משרד י' ארנון. דכנר ורבין גויסו לטפל בנושא כתב ההרשאה רק לאחר קיומה של פגישה בין נציגי המינהל לבין ברודנר שבה הוטל ספק באפשרות שהזרע תקבל את כתב ההרשאה (ת/327). פגישה זו התקיימה ביום 6.6.2001, ונטען כי שירותיו של דכנר נשכרו בסמוך לכך, כלומר לפני שאפרתי נכנס לתפקידו במינהל באוגוסט 2001. עם זאת, הסביר בית משפט קמא, במועד ששירותיו של דכנר נשכרו - יוני 2001 - לא הועבר לו כל תשלום בקשר עם כתב ההרשאה, והתשלום הראשון אושר בוועדת ההיגוי ביום 28.1.2002 (ת/332), לאחר שאפרתי נכנס לתפקידו במינהל. בחודש מאי 2002, בסמוך לאחר שהועבר לדכנר התשלום שאושר בוועדת ההיגוי, התקבל אישור עקרוני למתן כתב הרשאה לתכנון, אשר נחתם בחודש יולי 2002. אם כן, לשיטת בית משפט קמא, סמיכות הזמנים בין כניסתו של אפרתי לתפקיד לבין אישור ועדת ההיגוי לבין מתן כתב ההרשאה - מתיישבים עם גרסתו של דכנר.