יש גם קושי לקבל את הקביעה כי גרסתו של דכנר נתמכת בטענה שבסופו של יום לא הוכח כי הוא ביצע עבודה שמצדיקה סכום זה. מעבר לכך שמסקנה זו נובעת בעיקר מגרסתו של דכנר (וייתכן גם מכך שקלנר לא הציג ראיות מובהקות הסותרות זאת) הרי שהיא מסקנה הנלמדת בדיעבד, לאחר שהסכום אושר לתשלום, ואין ראיה אחרת התומכת בגרסה של דכנר כי הדבר היה ידוע מראש.
סיכומם של דברים – תשלום שוחד בקשר עם כתב ההרשאה לתכנון
69. לקלנר, כיושב ראש עמית של חברת הזרע ובשל תפקידיו בקבוצת החברות, היה אינטרס כלכלי ברור להביא לכך שהמינהל יחתום עם הזרע על חוזה הרשאה לתכנון. אף אם הזרע, בעזרת אנשי המקצוע שעבדו עמה, עברה כברת דרך משמעותית בדרכה לממש אינטרס זה, לא עלה בידיה להיכנס לארץ המובטחת והזמן הלך ודחק. יש
--- סוף עמוד 362 ---
קושי לקבוע אם נסיבות אלה מלמדות במובהק על מניע שיש בו לתמוך בקביעה שקלנר אף היה מוכן לשלם שוחד כדי להגיע ליעד – כתב הרשאה לתכנון. כאמור, הזרע היתה קרובה ליעד זה לאחר שפעלה בדרכים לגיטימיות, אך בסופו של יום לא היה בידיה כתב הרשאה לתכנון.
לצד המניע, מנה בית משפט קמא שורה של ראיות שלדידו תומכות בגרסתו של דכנר לפיה שירותיו נשכרו רק על שום יכולות השוחד שלו וקרבתו של רבין לאפרתי, וכי קלנר קיווה שדכנר, באמצעות שוחד, יביא ל"מפנה" בעמדת המינהל. ראיות אלה, ראוי להבהיר, אינן ראיות המאמתות באיזשהו אופן את גרסתו של דכנר. מדובר בשורה של ראיות נסיבתיות שלגישת בית משפט קמא, הצטברותן תומכת בגרסתו של דכנר ומובילה למסקנה כי התשלומים שהועברו לדכנר בקשר עם כתב ההרשאה נועדו בעבור שוחד, וכי הדבר נעשה באישורו וידיעתו של קלנר.
אך האם מסקנה זו של בית משפט קמא היא "המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק מן הראיות היא כי הנאשם אחראי בפלילים, ולא ניתן להסיק מן הראיות הנסיבתיות קיומו של הסבר סביר אפשרי אחר השולל אחריות פלילית" (ע"פ 2132/04 קייס נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (28.5.2007)). כפי שפורט לעיל, נראה כי מסקנתו של בית משפט קמא אינה המסקנה ההכרחית המתבקשת בנסיבות. הובהר כי על אף שהיו "חריקות" במינהל בנוגע לכתב ההרשאה, נשמעו בקרבו גם עמדות לפיהן יש קושי שהמינהל יחזור בו מהמצג שיצר כלפי הזרע בעניין כתב ההרשאה לתכנון. ההחלטה לערב את דכנר בנושא כתב ההרשאה לתכנון התקבלה בחודש יוני 2001, כחודשיים לפני שאפרתי נכנס לתפקידו כממלא מקום יושב ראש המינהל וכאשר דבר מינויו לא היה צפוי. ההחלטה לשכור את שירותיו של דכנר התקבלה גם במקביל לנסיגתו של עורך הדין יגאל ארנון מהטיפול בנושא, וכאשר אין חולק על כישוריו וניסיונו של דכנר בתחום התכנוני. ועדת ההיגוי כולה אישרה את התשלום לדכנר כחצי שנה לאחר שזה החל כבר את עבודתו בעניין כתב ההרשאה לתכנון, וחברי הוועדה הרלבנטיים לא ראו קושי עם ההחלטה לגייס את דכנר בעניין זה ולשלם לו את הסכום האמור. לבסוף, חוזה ההרשאה שנחתם בסופו של יום, אמנם מאפשר להזרע להתחיל בהליכי תכנון, אך אין בו התחייבות של המינהל לאשר את התכנית או להעדיפה על-פני תמ"מ 3/5. נוכח האמור, נראה כי ישנה תשתית ראייתית מספיקה גם למסקנה שלפיה שירותיו של דכנר נשכרו מסיבות לגיטימיות מתוך ציפייה שיפעל כשתדלן של הזרע במינהל בעניין כתב ההרשאה. מן התשתית הראייתית אין כל אינדיקציה מובהקת לכך שחוזה ההרשאה נחתם בסופו של יום כתוצאה מתשלום שוחד, שלו היה מודע קלנר, ונראה כי לא ניתן לשלול את האפשרות