כמפורט, התשלומים משנת 2004 הועברו לדכנר לפי הוראתו של ספרן, אך ללא אישור ועדת ההיגוי. לעיל נקבע, כי יש לזקוף לזכותו של קלנר את העובדה שהתשלומים שהועברו לדכנר אושרו קודם לכן על-ידי חברי ועדת ההיגוי. הוסבר, כי יש משמעות לכך שמלבד קלנר, שלושה בעלי תפקיד נוספים ראו לנכון לאשר לדכנר תשלום מסוים. זאת ועוד, קיימת חשיבות גם לכך שההחלטה לאשר סכומים כה משמעותיים חשופה ל"אור השמש" – כך שניתן להבין כי הדברים נעשו באופן גלוי בלי לחשוד שהיתה סיבה להסתירם. כך גם ניתן לדרוש מחברי ועדת ההיגוי שיעמדו מאחורי החלטתם לאשר את התשלום לדכנר – האם מהות התשלום הוסברה להם והאם הם מצאו הצדקה לאשר את התשלום. מכאן, שבחירתם של קלנר ושל ספרן לאשר לדכנר תשלומים שלא בדרך המלך פוגמת ביכולת להתחקות אחר אמיתות גרסתו של קלנר באשר למהות התשלומים משנת 2004. יתרה מכך, יש לזכור גם את עדותו של אפרת שלפיה קלנר הציג בפניו את הצעתו של דכנר "להרים תרומה" כדי לקדם החלטת ממשלה שתסייע להזרע להתגבר על תמ"מ 3/5 – הצעה שלה התנגד אפרת מפורשות (עמ' 1866 לפרוטוקול). כלומר, בחירתו של קלנר שלא להביא לאישורה של ועדת ההיגוי את ההחלטה להעביר לדכנר את התשלומים משנת 2004, מקבלת נופך מחשיד נוסף על רקע הנתון שלפיו תשלומים אלה הוסתרו מאפרת – חבר ועדת ההיגוי אשר הביע בפני קלנר את התנגדותו המפורשת ל"שיטותיו האפלות" של דכנר.
71. קלנר, אשר בערעורו טוען, כי התשלומים משנת 2004 הם מקדמות ששולמו לדכנר, מבקש לטעון כי לא היה דבר חריג בכך שתשלומים אלה לא אושרו בוועדת ההיגוי, שכן ניתן לאתר מקרים אחרים בהם תשלומים, הקשורים בחוות שלם, אושרו לתשלום רק על-ידי אחד מחברי הוועדה. לטענת קלנר, כך, בין היתר, אושרו תשלומים בגין הוצאות משפטיות שהיו להזרע, הוצאות למשרד אדריכלים ושכר ייעוץ למהנדס. דא עקא, שבחקירתו הנגדית עוּמת קלנר עם שורה של מסמכים המעידים כי ועדת ההיגוי נתנה את אישורה לכיסוי הוצאות משפטיות של הזרע, להתקשרות עם משרד האדריכלים שצוין בערעור ועוד (ראו עמ' 6211 לפרוטוקול). אכן, ייתכן שחברי ועדת ההיגוי לא נפגשו בפועל כדי לאשר את התשלומים הללו, אך בסופו של יום חברי ועדת ההיגוי נתנו הסכמתם לתשלומים, על כל המשתמע מכך, ובכך הם נבדלים מהתשלומים משנת 2004. בהקשר זה גם ניתן להזכיר את עדותו של פישלר שתיאר את מהלך העניינים לאחר שעלה מהמאזנים כי דכנר לא העביר חשבוניות בעבור סכומים