--- סוף עמוד 365 ---
משמעותיים ששולמו לו. בעדותו סיפר פישלר, בהקשר להתרחשויות האמורות, על חוסר ההתאמה בין ההוצאות שפולאר הוציאה בקשר לחוות שלם (כחברת האם של קלדש) לבין הוצאות הזרע, קרי החזר ההוצאות לפי הסכם קלדש-הזרע (ת/480):
"ההסכם היה שועדת ההיגוי אמורה לאשר כל הוצאה ובסופו של דבר מה שהיה מופיע אצלנו [פולאר] בתור הוצאה היה צריך להופיע במקביל בחוות הזרע בתור זה שהם יודעים שבעתיד הם יצטרכו להחזיר. הייתה אי התאמה בסכום של כ-500 אלף שקל" (עמ' 3492 לפרוטוקול).
חוסר ההתאמה בין הוצאות קלדש (וחברות האם) לבין הוצאות הזרע בקשר עם חוות שלם יכול לנבוע מכך שתשלום שהוציאה קלדש לא קיבל את אישור ועדת ההיגוי ולכן לא היה ניתן לפנות בגינו להזרע בבקשה להחזר. כעולה מעדותו של פישלר, חוסר התאמה זה הצטמצם לסכום של כ-500,000 ש"ח ולא כלל חוסר התאמה משמעותי, כפי שאמור היה להתגלות, אילו אכן תשלומים רבים שולמו על-ידי קלדש בלי אישור ועדת ההיגוי. ראוי איפוא להבדיל בין תשלומים שייתכן שאושרו על-ידי ועדת ההיגוי בדרך של הסכמה טלפונית או בדיעבד לבין תשלומים שכלל לא אושרו בוועדת ההיגוי, כפי שארע ביחס לתשלומים משנת 2004.
לבסוף, לא למותר לחזור ולהזכיר את האינטרס הברור שהיה לקלדש לאשר תשלומים בוועדת ההיגוי, שהרי אישור זה נדרש כדי שקלדש תוכל לקבל מהזרע החזר בעבור הוצאותיה. לדברים משנה תוקף נוכח העובדה שהסכם קלדש-הזרע, שמכוחו הוקמה ועדת ההיגוי, חודש בשנת 2003 (ת/480ב). אגב חידוש ההסכם הוכנס בו סעיף מיוחד העוסק בתשלומים חריגים לדכנר ונקבע בו כי "תשלומים חריגים" (כלומר כאלה המשולמים מעבר לקבוע בהסכם עמו – ת/325) יאושרו בוועדת ההיגוי על-פי הפרוצדורה שנקבעה בהסכם קלדש-הזרע (ת/480). מכאן, שכאשר הוחלט להעביר לדכנר סכומים כה משמעותיים בלי לקבל את אישור ועדת ההיגוי, קלדש הסתכנה בכך שלא תשופה על הוצאה משמעותית שבה נשאה – למעלה מחצי מיליון ש"ח, וזאת בתקופה בה נקלעה פולאר למצב כלכלי קשה (עמ' 206 להכרעת הדין).
מהסיבות שנמנו לעיל, יש לזקוף לחובתו של קלנר את העובדה שהתשלומים משנת 2004 בוצעו בלי אישור ועדת ההיגוי. בנסיבות, מתחזקת האפשרות כי קלנר ביקש להסתיר מוועדת ההיגוי את התשלום לדכנר. היעדר אישור ועדת ההיגוי הוא ראייה חיצונית ועצמאית לגרסתו של דכנר. ראייה זו אמנם אינה מאמתת את כל גרסתו של דכנר ביחס לתשלום, אך יש בה ללמד כי קלנר ביקש להסתיר תשלום זה מחברי