ערעורו של קלנר על גזר הדין
93. תחילה טען קלנר, כי לא היה מקום לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחת מהפרשות - הולילנד והזרע, שכן יש לראות בכל העבירות שבהן הורשע מכלול אחד. נאמר, כי חרף האמור בכתב האישום, לא הוכח שהכספים שהעביר קלנר לדכנר אכן הועברו לעובדי ציבור שונים בהזדמנויות שונות ועל כן, בכל הנוגע לקלנר, מדובר במעשה אחד ובפגיעה אחת בערך החברתי המוגן בעבירת השוחד.
לטענת קלנר, מתחם הענישה שנקבע בכל אחת מהפרשות מגלם עונש חמור מדי בהתחשב בכך שלא הוכחו סכומי השוחד שהועברו לעובדי הציבור ובהתחשב בכך שבסופו של יום הורשע קלנר בעבירת מתן שוחד למתווך. לטענת קלנר המתחם גם גבוה מדי ביחס לענישה שנהגה בכגון דא בזמן ביצוע העבירות.
באשר לקביעת עונשו בתוך המתחם טוען קלנר כי בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות לקולא שנמנו בעניינו. בתוך כך מזכיר קלנר את קביעת בית משפט קמא שלפיה הוא לא היה המוביל או היוזם של שיטת השוחד ובמידה מסוימת "הודח" לעבירה זו על-ידי דכנר. לטענת קלנר, הוא כלל לא הפיק טובות הנאה ממתן השוחד, והדבר גם עולה בקנה אחד עם קביעת בית משפט קמא שלפיה לא הוכח שתשלומי השוחד הובילו את עובדי הציבור לסטייה מהשורה, ולכך לא ניתן המשקל הראוי. נסיבה נוספת שלטענת קלנר היה מקום לשקול לקולא בגזר דינו היא עובדת זיכויים של המנהלים שעבדו תחתיו – ספרן וגלאון.
לבסוף מונה קלנר נסיבות שונות, שאינן קשורות בביצוע העבירה, שהיה בהן, לדידו, כדי להצדיק הקלה בעונשו.
--- סוף עמוד 389 ---
קלנר מערער גם על גובה הקנס שהושת עליו (בסך של 1,000,000 ש"ח). לטענת קלנר, בית משפט קמא כלל לא נתן דעתו למצבו הכלכלי בקביעת הקנס. עוד טוען קלנר, כי גם אם עונש הקנס לא יבוטל הרי שלא היה מקום לקבוע שנת מאסר חלף הקנס. לטענת קלנר מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום קנס כה משמעותי וקיים חשש ממשי שבשל כך יהיה עליו לרצות עונש מאסר משמעותי נוסף.
ערעור המדינה על גזר הדין
94. לטענת המדינה, בפרשה זו הוטלו על הנאשמים שהורשעו בלקיחת שוחד עונשים ראויים, אך לא כך הדבר ביחס לנאשמים שהורשעו במתן שוחד – ובראשם צ'רני וקלנר. לטענת המדינה, שגיאתו של בית משפט קמא מצויה בהנחתו המקדמית שלפיה עונשו של נותן שוחד צריך לעמוד על מחצית עונשו של מקבל השוחד. המדינה מסבירה כי אמנם בעת ביצוע העבירות שבהן הורשע קלנר, העונש המרבי שניתן היה להשית על מורשע בעבירה של מתן שוחד עמד על מחצית מהעונש המרבי שניתן היה להשית על מורשע בעבירה של לקיחת שוחד (שלוש וחצי שנים לעומת שבע שנים), אך לטענתה אין מדובר בכלל טכני שיש ליישמו באופן מכני. המדינה מסבירה, כי יש להתחשב בנסיבותיו של כל מקרה, ובענייננו יש להחמיר בעונשו של קלנר שהיה מעורב באופן שיטתי במסכת תשלומי שוחד בהיקפים גדולים לעובדי ציבור רבים. המדינה מדגישה גם, כי העונש שנגזר על קלנר, שהורשע במספר עבירות שוחד, אף נמוך מהעונש המרבי שניתן היה להשית עליו בגין הרשעה בעבירת שוחד יחידה.