בערעורה עומדת המדינה על החומרה הרבה הטמונה בעבירת השוחד, והדברים אמורים ביתר שאת בפרשה דנא שבה התגלתה מערכת מסואבת, שיטתית ורחבת היקף של העברות שוחד מיזמים לעובדי ציבור כדי שינהגו במשוא פנים. המדינה חולקת על מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא לכל אחד מהאירועים שבהם הורשע קלנר וכן על עונשו הנמוך בתוך המתחם, תוך שהיא מערערת על קביעותיו המקלות של בית משפט קמא ביחס למעורבותו של קלנר באירועי השוחד. לשיטת המדינה אין מדובר במי "שנגרר" לשיטת עבודה שכוללת תשלומי שוחד על-ידי דכנר אלא במי שראה בכך דרך פעולה לגיטימית לקדם את מטרותיו העסקיות.
לטענת המדינה, שגה בית משפט קמא גם בכך שהטיל על קלנר חילוט רכוש בשווי של 500,000 ש"ח בלבד, בהתחשב בכך שקלנר הורשע בעבירות שוחד בהיקף של למעלה משני מיליון שקלים ושעה שהוטל עליו, לגישתה, עונש מאסר בפועל שאינו חמור כלל וכלל.
--- סוף עמוד 390 ---
הערעור על גזר הדין – דיון והכרעה
95. תחילה נחזור על מספר פרטים בעלי משמעות ביחס להרשעתו של קלנר. כתב האישום ייחס לקלנר מעורבות בשתי פרשות – פרשת הולילנד ופרשת הזרע. במסגרת פרשות אלה יוחסו לו תשלומי שוחד בסך של למעלה מארבעה מיליון ש"ח לשישה עובדי ציבור שונים. בהכרעת דינו של בית משפט קמא הורשע קלנר בשש עבירות של מתן שוחד למתווך בסך של כשני מיליון ש"ח עבור שני עובדי ציבור: בפרשת הולילנד הורשע קלנר בשתי עבירות של מתן שוחד למתווך ביחס לשני תשלומים שהסתכמו לסך של 825,000 ש"ח. בפרשת הזרע הורשע קלנר בארבע עבירות של מתן שוחד למתווך ביחס לשני תשלומים משנת 2002 (הקשורים בכתב ההרשאה לתכנון) בסך של 584,640 ש"ח וביחס לשני תשלומים נוספים משנת 2004 (בקשר עם תמ"מ 3/5) בסך של 642,215 ש"ח. בכל אחת מהפרשות הורשע קלנר גם בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. בחוות דעתי הצעתי לחבריי לזכות את קלנר מכל העבירות שיוחסו לו במסגרת פרשת הולילנד וכן משתי עבירות שוחד שיוחסו לו במסגרת פרשת הזרע – התשלומים משנת 2002 (בקשר עם כתב ההרשאה לתכנון). לצד זאת, הצעתי להותיר על כנה את הרשעתו של קלנר בעבירות שיוחסו לו בגין תשלומי השוחד בשנת 2004 (בקשר עם תמ"מ 3/5).
ברי כי זיכויו של קלנר מהעבירות הנזכרות לעיל מחייב התערבות מסוימת בעונשו. עתה נותר לדון ולהכריע בשאלת מידת ההתערבות הראויה בהתחשב, בין היתר, בזיכויו של קלנר אך גם בנסיבות נוספות בתיק ובכללן הערעורים שהגישו שני הצדדים על גזר הדין.