96. נפתח עם עונש המאסר. נזכיר, כי בית משפט קמא קבע כי יש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחת מהפרשות וקבע כי מתחם הענישה הראוי בכל אחת מהפרשות נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל. בסופו של יום גזר בית משפט קמא על קלנר עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים. מכאן שהתקופה המצטברת של הענישה שהוטלה על קלנר נמוכה משני עונשים מצטברים ברף התחתון ביותר של הענישה בכל אחת מהפרשות. כלומר, אילו בית משפט קמא היה קובע כי על עונשו של קלנר להיות ממוקם ברף הנמוך ביותר של המתחם בגין כל אחת מן הפרשות הרי שעונשו היה עומד על ארבע שנים. דומה אפוא שניתן להסיק, כי עונש המאסר שהוטל על קלנר בבית משפט קמא מבטא חפיפה מסוימת בין עונשי המאסר בשתי הפרשות השונות. בנסיבות אלה נראה, כי ניתן לומר שעונשו של קלנר בבית משפט קמא היה על הצד המקל. לכך
--- סוף עמוד 391 ---
יש משקל בבואנו לקבוע את מידת התערבותנו בעונשו של קלנר בעקבות זיכויו מעבירות נוספות.
כאמור, הצעתי לחבריי להותיר על כנה את הרשעתו של קלנר בעבירות שיוחסו לו בגין תשלומים בסך של 642,215 ש"ח שהועברו לדכנר בשנת 2004. אף שקלנר הורשע בשתי עבירות של מתן שוחד למתווך בגין תשלומים אלה, נראה כי בכל הנוגע לקביעת מתחם הענישה אכן היה מקום להתייחס לעבירות אלה כאל אירוע אחד ולקבוע מתחם ענישה לאירוע כולו (ראו סעיף 40יג לחוק העונשין). מעבר לכך, סבורני כי, למצער בנוגע לעונשו של קלנר, קיימת מלאכותיות מסוימות בקביעה כי שני התשלומים שהעביר קלנר לדכנר בשנת 2004 מהוות עבירות נפרדות, כאשר מכתב האישום ומהכרעת הדין מצטיירת תמונה שלפיה מדובר במסכת שוחד אחת שפוצלה לשני תשלומים.
נראה כי יתר הנסיבות הרלבנטיות לקביעת עונשו של קלנר קיבלו ביטוי ראוי בגזר דינו של בית משפט קמא. כך התייחס בית משפט קמא לחומרה הרבה הגלומה בעבירת השוחד, ואיני רואה להכביר מילים נוספות בעניין זה, שכן מעבר לדבריו של בית משפט קמא, הדברים שזורים גם לאורכו של כל פסק הדין בערעורים דנן העומד בקול רם וברור על הצורך להילחם בתופעות השחיתות הפסולות שהתגלו במסגרת הפרשות שנדונו לפנינו. מנגד, התחשב בית משפט קמא בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, נסיבותיו האישיות של קלנר והפער בין שיוחס לקלנר בכתב האישום לבין העבירות בהן הורשע בפועל. דומה כי נסיבה מקלה זו תקפה ביתר שאת בענייננו נוכח זיכויו של קלנר בבית משפט זה ממספר עבירות בהן הורשע בבית משפט קמא.