בשקלול הנסיבות שנמנו לעיל סבורני כי יש להפחית מעונשו של קלנר שנת מאסר, כלומר יש להעמיד את עונשו של קלנר על שנתיים מאסר בפועל.
ראוי להדגיש כי עונש המאסר המוצע על-ידי אינו מבטא בהכרח את רף הענישה הראוי לכל מקרה בו יורשע אדם בעבירות שוחד בהיקף שבה מורשע כעת קלנר. ראשית, יש לזכור שרמת הענישה בעניינו של קלנר נקבעה, בין היתר, בהתאם לעונש שהיה קבוע בחוק בעת ביצוע העבירות וכי מאז החמיר המחוקק משמעותית את העונש בגין עבירות השוחד. שנית, עונשו של קלנר הושפע גם מהנסיבות הייחודיות האופפות תיק זה, ובעיקר, הפער המשמעותי בין האישומים שיוחסו לקלנר בכתב האישום לבין העבירות בהן הורשע בסופו של יום, תחילה בבית המשפט המחוזי ובהמשך בבית משפט זה. עונשו של קלנר הושפע, בין היתר, מנסיבות ייחודיות אלה
--- סוף עמוד 392 ---
ועל כן איני סבור כי יהיה מקום להסיק מרמת הענישה בתיק זה למקרים אחרים שבהם לא מתקיימות אותן נסיבות ייחודיות.
97. באשר ליתר רכיבי גזר הדין. על קלנר הוטל עונש של חילוט רכוש בעקבות הרשעתו בעבירות של הלבנת הון בשני האירועים – פרשת הולילנד ופרשת הזרע (סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון). מכאן שנדרשת התערבות ברכיב זה של הענישה בעקבות זיכויו של קלנר מכל העבירות שיוחסו לו בפרשת הולילנד, ובכלל זאת מעבירת הלבנת ההון. בקבעו את שווי הרכוש שיש לחלט לקלנר עמד בית משפט קמא על כך שהוא אינו רואה להכביד בעונש זה נוכח עונש המאסר המשמעותי שהושת על קלנר. ללמדנו שמלכתחילה הקל בית משפט קמא גם ברכיב זה של העונש. בנסיבות אלה, סבורני כי להפחית את שווי החילוט שהוטל על רכושו של קלנר ל-300,000 ש"ח.
בבואו לקבוע את גובה הקנס שיושת על קלנר עמד בית משפט קמא על כך שהקנס המקסימאלי שניתן להשית עליו עומד על כ-1,300,000 ש"ח וזאת בהתאם להוראות סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, היוצר זיקה בין סכום הקנס המרבי לבין העבירה שבגינה מוטל הקנס. זיכויו של קלנר ממספר עבירות שוחד מפחית משמעותית מגובה הקנס המרבי שניתן לגזור עליו וזה עומד עתה על כ- 450,000 ש"ח. עם זאת, קנס מקסימאלי זה נובע מכך שעל פני הדברים ההרשעה שנותרה לקלנר היא בשתי עבירות שוחד, אך כפי שציינתי לעיל - לדידי קיימת מלאכותיות מסוימת בהתייחסות לשני התשלומים שהעביר קלנר בשנת 2004 כאל שתי עבירות נפרדות. נוכח האמור סבורני כי יש להעמיד את הקנס בעניינו של קלנר על 200,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו.